איך הוגוורטס נוצר

גודריק הסתכל על סאלזר וסאלזר הסתכל עליו שניהם חשבו על אותו דבר:

לגודריק היה חלום שיש כאן טירת בית ספר ועכשיו שתי נערות באות ואומרות שהם מכינות

את בית הספר הראשון לקוסמים בסקוטלנד, לא קצת משונה?

גודריק אמר להן:

"גם אנחנו באנו להכין פה בית ספר."

"רוצים שנכין ביחד? זה יחסוך זמן."

"סבבה" אמרה הלגה

"אז בבית הספר יהיו 4 בתים: הפלפאף,

רייבנקלו, גריפינדור וסלית'רין.

וכל אחד יכול לעשות את כישופו שלו בביתו וכל אחד חייב לעשות לפחות כישוף אחד להגנת בית הספר"

אמרה ריבנקלו.

"בבית שלי אני רוצה חכמים." היא אמרה

"בבית שלי אני רוצה אמיצים". אמר גודריק

"בבית שלי אני רוצה טהורי דם." אמר סלית'רין

"ואני אקח את השאר." אמרה הפלפאף טובת הלב

יחד הם בנו בית ספר ענקי, כמו בחלומו של גודריק.

כל אחד מהם הטיל כישוף:

גודריק כישף חיילי ברזל שכשאומרים את הלחש הנכון הם יוצצאים לפעולה.

סאלזר הכין את החומה הגדולה המגנה מפריצות.

רוונה עשתה שאי אפשר להתעתק לתוך לתוך בית הספר ואי אפשר להתעתק כדי לצאת.

והלגה הכינה את המוטו:

"אל תדגדג דרקון ישן"

ואת השיר:

"הווגורטס, הוגוורטס,

הוגי הוגי הוגוורטס.

כולנו כאן רוצים ללמוד.

מזקן ועד טף; מקריח כמו דף

עד תינוק עם אפונצ'יק ורוד.

הראש שלנו כאן זועק לתוכן של ממש,

ביינתיים הוא חלול וריק מלבד אבק וקש.

על כן למדנו עוד ועוד

בתקופתנו כאן,

ועל הלימודים נשקוד

עד שייצא עשן."

ארבעתם החליטו שלבית הספר יקראו הוגוורטס: חזירי יבלות.

כי הטירה על ההר שפעם נקרא הר החזירים.

כל אחד הכין חדר מועדון והם התחילו לגייס עוד מורים (מלבדם)

כל אחד גם הכין כישוף כדי שבית הספר יהיה מסתורי יותר.

גודריק הכין את חדר הנחיצות.

סאלזר את האגם עם הדיונון הענק.

רוונה את התקרה המראה את הכוכבים.

והלגה עשתה שכל הנרות בכל מקום (חוץ מבחדרי מועדון) יהיו דלוקים תמיד.

כך זה היה שנים ואז הארבעה נתקלו בבעיה: מי ימיין את התלמידים החדשים לאחר מותם

של המייסדים?

וגודריק הציעה רעיון: הוא הוריד את המצנפת שלו עשה עליה כישוף מסובך וקרא לה: מצנפת המיון.

וכך המשיך בית הספר אך ממש לקראת סוף ימיהם של ארבעת המייסדים התפתחה מריבה

בין סאלזר לשאר המייסדים: סאלזר רצה רק טהורי דם עכשיו ואילו כל השאר רצו גם וגם.

סאלזר עזב ולא חזר וכדי שלא תיהיה עוד תקרית כזו הם החליטו (שלושת המייסדים)

שמאותו יום שבו הם ימותו יהיה מנהל אחד.

וכך זה היה למשך מלא שנים.

הפרק הקודם