הקונדסאים(ולילי) קוראים הארי פוטר *מוקפא

ג'יימס- חכי רגע לילי, אני הולך להביא משהו

לילי- אוקיי

*ג'יימס יוצא מהחדר*

לילי- רמוס רוצה להתחלף איתי?

רמוס- את רוצה שאני אקריא?

לילי- כן

רמוס- אוקיי

לילי מושיטה לרמוס את הספר

סיריוס- מה השנת הוצאה?

רמוס חוזר לדף הראשון

רמוס-1997

פיטר- לא הגיוני

סיריוס- נכון

רמוס קורא קצת קדימה

רמוס- אולי נקרא ספר אחר?

לילי- למה?

רמוס- יש לי הרגשה רעה בקשר לספר הזה.

ג'יימס נכנס לחדר

ג'יימס- בואו נמשיך

*כולם תוקעים ברמוס מבטים שאומרים אם-אתה-לא-ממשיך-עכשיו-אתה-מת*

רמוס- טוב, בסדר.

שוב רמוס- למעשה, גברת דרסלי נהגה להעמיד פנים כאילו בכלל אין לה אחות, כי אחותה ובעלה הכלומניק היו האנשים הכי לא דרסליים בעולם.

פיטר- דרסליים? יש כזה מושג?

סיריוס- בטח. כמו שיש 'בלקיים' או 'פטיגרויים' או 'פוטריים' או לופניים' או 'אוונסיי-

לילי- הבנו את הפואנטה

רמוס- אני ממשיך

שוב רמוס- הדרסלים הצטמררו כשחשבו מה יגידו השכנים אם יום אחד הפוטרים יבואו לבקר ברחוב שלהם.

ג'יימס- סיריוס, תשתוק

סיריוס- אבל לא אמרתי כלום!

פיטר- אבל התכוונת להגיד

סיריוס- מה זה משנה??

לילי- מכיר את המשפט 'העיקר הכוונה?'

רמוס- אני ממשיך

פיטר- טוב

רמוס- הדרסלים ידעו שגם לפוטרים נולד ילד קטן, אבל הם מעולם לא ראו אותו. הילד היה סיבה טובה נוספת להתרחק מהפוטרים- הם לא רצו שדאדלי יתחבר עם ילד כזה.

סיריוס- הם אנשים ממש לא נעימים

רמוס- אוליי תפסיקו לקטוע אותי?

*סיריוס וג'יימס מגלגלים עיינים*

רמוס- נו באמת

לילי- תתעלם ותמשיך

רמוס- כשדרסלי ואישתו התעוררו בבוקר יום שלישי האפלולי והאפור שבו מתחיל סיפורנו, לא היה זכר בשמיים המעוננים לכך שדברים מיסתוריים ומוזרים עומדים להתרחש ברחבי המדינה

סיריוס- או! למקונגל יהיה הרבה עבודה

רמוס- מקונגל לא מאמינה בדברים מוזרים ואפופי מסיתורין.

לילי- היא כן, היא פשוט לא מאמינה שלא אתם עשיתם אותם.

פיטר- נכון.

לילי- היא אף פעם לא תאמין לארבעתכם.

ג'יימס- והנה עוד משהו מדויק מבית לילי אוונס.

רמוס- אני ממשיך.

שוב רמוס- מר דרסלי פיזם לעצמו בזמן שבחר עניבה משעממת במיחוד ללבוש לעבודה, וגברת דרסלי ריכלה בעליצות וניסתה להכריח את דאדלי להכנס לכסא התינוקות שלו.

*הדלת נפתחת ואמא של ג'יימס, אוליבייה, נכנסת*

אוליבייה- ילדים, אנו מצפים לאורחים בעוד חצי שעה. תוכלו להשאר כאן ולא לעשות רעש, או לעבור למקום אחר.

לילי- אם אבעתם אין כזה דבר לא לעשות רעש. נעבור לבית שלי.

אוליבייה- בסדר.

*כעבור חמש דקות חמישתם החלו לצעוד לכיוון ביתה של לילי*

פיטר- אף פעם לא הייתי בבית שלך. אבל פגשתי את אחותך.

לילי- באמת? מתי?

ג'יימס- בקינגס קרוס.

לילי- אבל היא לא הייתה בקינגס קרוס כשסימנו את שנה שעברה

רמוס- פגשנו אותה לפני החמישית.

לילי- אה....

סיריוס- כמה רחוק הבית שלך?

לילי- ארבעה רחובות מפה.

סיריוס- אוקיי

*שתיקה מביכה*

*המשך שתיקה מביכה*

*המשך להמשך של השתיקה המביכה*

רמוס- איזה שתיקה מביכה.

*שתיקה מביכה*

*המשך שתיקה מביכה*

לילי- הגענו.

הפרק הקודם		הפרק הבא