ביום שאחרי - מנקודת מבט

הפרק הוא מתוך היומן של פיבס, ביום שאחרי.

תודה ענקית לבטא שלי, Kurapika.

נערך במסגרת הביטוא לכל פרק.
מי יודע, אולי מתישהו אני אכתוב פרק רגיל ... (:
________________________________________
היי. אני פיבס.
פיבס המפחידן.
לא הרבה יודעים, אבל אני גם משורר עם נפש של אומן. אני כותב שירים שכל בית הספר אוהב (חוץ מהאדם שעליו נכתב השיר, כמובן).
לדוגמה: וויזלי המלך הוא לא סתם קוסם
את הקליעות הוא לא חוסם
בסלית'רין זה התפרסם
שוויזלי הוא המלך.
וויזלי המלך נולד בתוך פח
הוא שומר עלוב כל כך
ניצחוננו כאן מובטח
וויזלי הוא המלך.

או שיר אחר: הו, פוטר, מה עשית?
בתלמידים הכית.
הו, הארי, מה הקטע?
את התלמידים הקפאת.

אבל נחזור לענייננו. גם היום, אחרי הקרב, כתבתי שיר. השיר מוקדש לזיכרו של פרד וויזלי, הקונדסאי הדגול, ונחשו מה! גם אתם יכולים לקרוא את השיר, הוא ממש כאן: הצלחנו, ניצחנו,
לפוטר שיר הלל.
את וולדמורט נזרוק לבורשט,
וקדימה נשתולל.

וואו, ריגשתי, לא?
אז, כפיבס, החיים לא פשוטים. אף תלמיד לא מוכן להבין שאני, פיבס, לא אפסיק למתוח. הו, ושלא נתחיל לדבר על והמדריכים. כן, הם.
הם חושבים שאני צריך לעשות מה שהם אומרים.
למה?!
כי הם מדריכים. פשוט פוצים ונפוחים, או בראשי תיבות: פ"ו. שזה גם ראשי תיבות של פרסי וויזלי, אח של הקדוש שהזכרתי קודם.
אבידה קשה.
בכל מקרה, פרסי הוא פוץ. הפוץ הכי גדול שקיים, למילות אחיו.
אז, לסיכום: אני גאון, פרד ז"ל הוא קדוש קונדסאי, ג'ורג' הוא קונדסאי מכובד ופרסי וויזלי הוא פוץ ונפוח.
אני חושב שאני צריך לכתוב ספר.
בעצם עדיף שלא, זה משעמם.
טוב, ביי לכולם.
אני הייתי פיבס.
פיבס המפחידן.
סוף.
________________________________________

הערה: זו פעם ראשונה שאני כותבת בצורה הזאת, אז סליחה אם יש טעויות.
תודה לריילי וויזלי, שעודד/ה אותי להמשיך.
תגובות בבקשה?

הפרק הקודם		הפרק הבא