דיוקן שמן||פיקצר

נכתב בשיתוף עם Lili Lona Poterr

ילדה צעירה יצאה לגינת ביתה.

היא השתעשעה אם החתולה שלה, בוני.

בוני התקרבה לצמחים הגדולים, היפים והמטופחים שעמדו בגינת החצר.

הילדה ידעה שאימה תכעס עלייה אם הצמחים יהרסו,

ולכן קמה במהירות והלכה לתפוס את בוני.

"תעצרי!" היא אמרה "בוני!".

החתולה לא הקשיבה לה.

היא הברישה בעזרת זנבה את העציץ הגדול ביותר,

פרחים נפל ממנו.

הילדה הצעירה נבהלה- אמה תכעס עליה!

היא הרימה אחד מהפרחים מן האדמה וניסתה להחזיר אותו לעציץ,

אך לשווא.

הפרח החל להפתח ולהסגר בתוך כף ידה.

"וואו!" היא אמרה בהתפעלות.

"מה את עושה?" שאל אותה נער שהתחבא בין השיחים.

"אני חושבת שזה קסם!" היא ענתה לו בשמחה.

נער נוסף יצא מבין השיחים, כשני מטר לצד הנער הראשון.

"אוליי תלמדי אותנו את הטריק?" הוא שאל.

"רעיון טוב." אמר נער נוסף.

"בסדר." אמרה הילדה "קחו פרח."

שלושת הנערים הרימו פרחים מן הרצפה.

"עכשיו תחזיקו אותו ככה, כמוני, ותתרכזו."

שלושת הנערים ניסו את מה שהיא אמרה להם.

במשך שבוע הם הגיעו לשם, החזיקו את הפרחים בידם, והתרכזו.

לבסוף, נמאס להם.

"מתי זה יעבוד?!" שאל אותה אחד מהם בכעס.

"אוליי אתם פשוט מוגלגים, ואין לכם קסם." ענתה הילדה.

"אנחנו מה?!" שאל אחד מהם.

"את יודעת מה? אם אנחנו לא יכולים לעשות את זה, אף אחד לא יכול!"

שלושת הנערים זרקו את הפרחים והתקרבו עליה.

"מה?" שאלה בפחד הילדה.

שלושת הנערים בהחלט נסחפו בניסיונם למנוע ממנה לעשות את זה שוב.

 כעבור שלושה ימים

"אני אמצא אותם!אני אמצא אותם ואטיל עליהם קרושיאטוס!" קרא פרסיבל בכעס כשגילה מה הם עשו לביתו.

"לא!" קראה הילדה. "אני, אני אתרחק מהקסם! אני לא רוצה להיות מכשפה!"

 כעבור ארבעה שנים

"את לא יכולה להתנתק מהקסם אריאנה!! הוא חלק ממך!!" צעקה קנדרה.

אריאנה התנשפה. ואז, פיצוץ. קנדרה נפלה.

כעבור חודש

"אתה לא יכול לסחוב אותה איתך למסע הסתום שלך! זה לא טובת הכלל כשהיא מוזנחת!!" צעק אברפורת'.

"זוז ועל תעמוד בדרך של האח המבריק שלך! אתה כלום בהשוואה עלינו! קרושיו!" צעק גרינדלוולד.

אברפורת' צרח. 

אלבוס הרים את שרביטו.

קרב שרביטים החל בין שלושתם.

"דיי!" צרחה בצד הנערה.

היא רצה בניהם, ואז, נפלה.