בחירתה של אתנה

-שלום לכם, קוראים יקרים.

אני רוצה להבהיר שזה ממש לא רעיון שלי, לכתוב את הסיפור הזה, ואני ממש לא רוצה לכתוב אותו. זה היה רעיון של הייזל. היא הציעה את זה אתמול, ואז ג'ייסון ואנבת' ופרסי ופרנק כמובן קפצו לתמוך בה. הבוגדים הקטנים.
א ני רוצה גם להבהיר שאם באתם לכאן כדי לקרוא סיפור מלא רומנטיקה, נשיקות וכל הפוצי מוצי הזה, אז שילחו לקרוא איזה סיפור של שובל מימון ויעזבו בשקט. והאמת שבלי קשר אני אשמח אם פשוט תעזבו את הספר ברגע זה, ולא תאמללו את עצמכם בכך שתקראו את השיעמום הזה.
הסיפור הזה עוסק בהרבה מאד גיבורים (אזהרת ספוילר: גיבור= מוות), חלקם וודאי מוכרים לכם, כגון פרסאוס ג'קסון, אנבת' צ'ייס וג'ייסון גרייס, ואת חלקם אתם בלי ספק לא מכירים, כמו גרונווין סטקז, ריק ריירדן, וכמובן אני.

כרגע כשאני כותבת את הסיפור הזה- ופייפר, אני יודעת שאת שם!- אני יושבת באוהל שלי, שאגב אמור להיות פרטי, ומנסה להחליט מאיפה אני אמורה להתחיל את הסיפור המטורף הזה. אולי אני צריכה להתחיל בהחלטתה של גאיה? או בעצם בשובו של ליאו? או שבכלל אני צריכה להתחיל בהיעלמות המסתורית של ארטמיס? אני באמת לא יודעת. אני גם לא בטוחה איך אני אמורה לקרוא לו או איפה לפרסם אותו ובשם מי.

אני יודעת שיכול להיות שאתם קוראים אותו ברגע זה ממש, ממש כשאני כותבת אותו אם אפרסם אותו עכשיו, ויכול להיות שזה בעוד כמה אלפי שנים, אחרי שכבר מתי. לא משנה מה מהם נכון, אני מקווה שהסיפור שלנו נגמר בשלום, אפילו שאין ספק בליבי שזו תקווה מגוחכת. סיפורים של חצויים גיבורים אף פעם לא נגמר בשלום, זהו כלל ידוע. אם ננסה להתכחש לגורל זה יגמר רע. זה הדבר הראשון שלמדתי בחיי.

ויש הרי כל כך הרבה גיבורים שאם היינו מדברים איתם עכשיו הם היו יכולים להציל אותנו, אך הם, שהיו גיבורים אמיצים ואצילים, גמרו רע מאד. 

אם קראתם סיפורים אחרים בסדרת פרסי ג'קסון וגיבורי האולימפוס ואתם חושבים שאתם יודעים הכול על הכול, אתם טועים טעות מרה. ולכן אני חוזרת ומפצירה בכם- עזבו את הספר הזה ברגע זה. תאמינו לי, זה רק לטובתכם.
אני רואה שהחלטתם לא לעזוב אותו. נראה שבקשה לא תספיק. אז הפעם אני מזהירה אתכם; אם לא תזרקו את הספר מחוץ לחלון ברגע זה, אני אעלה אתכם בלהבות.
ואתם שואלים כיצד אני יכולה לדעת האם אתם תעשו כדברי? אגלה לכם סוד- מצאתי דרך לשבור את הקיר הרביעי. ואם אתם לא יודעים מה זה הקיר הרביעי, תתבישו לכם.
לכן אני דורשת מכם להשמיד את הספר ברגע זה, או שתמותו ביסורים.
המשך יום נעים!

-חיה או מתה ברגע זה, פוסיאנה.

		הפרק הבא