הקונדסאים + האחים וויזלי = קטסטרטופה

בעיקרון הפרק היה מוכן אבל אמא שלי כבתה את המחשב בטעות אופס

אני לא משהו בלכתוב פרקים ארוכים ויצא די צולע

טוב נו

הפרק מוקדש לג'יני 3>

הייתה שיחה די משעממת, שכללה בעיקר שאלות כגון "מה שלומכם?", "איפה אתם גרים?", "יש לכם אחים קטנים? נכון שזה סיוט?" וכדומה. 

למה בכלל הכנסתי אותם לתא, הם משעממים, חשב ג'ורג'. טוב, זה לא שאני תורם לשיחה יותר מהם, מילא. אבל הייתי בטוח שהקונדסאים בכבודם ובעצמם יהיו קצתיותר מעניינים!

"מה תחומי העניין שלכם?" שאל. 

"בעיקר מתיחות!" אמר ג'יימס.

"איזה קטע, גם שלי," אמר ג'ורג'.

"אנחנו עושים את רוב המתיחות ביחד, לאחים הקטנים שלנו," אמר פרד. "אבל ג'ורג', אני יודע שזה מביך אבל אתה חייב להפנים את האמת ולהבין שאני פשוט הרבה יותר מוצלח ממך. בזה ובהכול."

"אהא, כן, בטח, אוקיי, נחכה ונראה," השיב ג'ורג'. 

"נחכה ונראה," השיב פרד. "נחכה ונראה..."

"אנחנו כאילו מתכננים מתיחות לאחרים עכשיו?" שאל סיריוס במבט מתנשא. "כי אני רוצה לראות איך אתם תרוצו להתחבא בשמלה של אמא'לה ברגע שאני אחליט שנמאס לי מכם."

"עושים עסק?" שאל ג'יימס. "אל מי שתהיה לו את המתיחה הכי טובה עד חמשה ֿעשר בספטמבר - אני, כמובן - השאר ייאלצו לפנות אך ורק בתואר 'אדוני' עד חמשה ֿעשר בדצמבר."

"מי ישפוט בדיוק?" שאל פרד בזלזול. "אתם לא באמת מצפי לתחרות הוגנת אם אנחנו נשפוט אחד את השני. צריך שופט ניטרלי."

"סגור, ברגע שנמצא שופט שמוסכם על כולם תתחיל התחרות," אמר ג'ורג'.

הם ישבו בשתיקה כמה דקות עד שהגיעה אשה עם עגלה של ממתקים. "רוצים לקנות משהו מהעגלה, חמודים? משהו מהעגלה?" 

פרד וג'ורג' בדרך כלל לקחו סוכרייה עלובה לכל אחד, אבל אז נזכרו שהם כבר לא כאלה עניים ושההורים שלהם הביאו להם מראש כמות מסויימת של כסף. ארבעת הבנים שישבו בתא דחפו אחד את השני והתנהגו כמו מטורפים שלא אכלו שנתיים ולבסוף לכל אחד הייתה ערמה מכובדת של ממתקים. סיריוס הושיט יד לקחת את העודף שלו ונתקל בילד אחד. הוא הרים את ידו לבדוק מה מצב ראשו הכואב מהמכה ואז עלה במוחו רעיון.

"היי, אתה בסדר? איך קוראים לך?" שאל את הילד.

"כן, הכול טוב... אני רמוס לופין, מה איתך?"

"סיריוס בלק. בא לך להצטרך לתא שלי?"

רמוס משך בכתפיו ונכנס לתא של ג'ורג', פרד, ג'יימס וסיריוס. 

"היי," אמר בביישנות.

"מה קורה?" שאל ג'יימס.

"בסדר, מה איתך?"

"רצינו לשאול אותך שאלה," אמר סיריוס.

"כן? מה רציתם לשאול אותי?"

"אתה מוכן לשמש שופט בתחרות שלנו? אנחנו פשוט צריכים שופט ניטרלי."

"כן - אני מניח שכן," אמר רמוס. "מה התחרות?"

"תחרות מתיחות. מי מצליח לעשות את המתיחה הכי טובה. אתה מבין במתיחות? אבל זה לא יהיה עכשיו, בכל אופן. רוצה לקחת ממתק?"

"אם זה ממתק מכושף ואתה מנסה לרמות - " הזהיר פרד.

"נו באמת, לא מצחיק," אמר סיריוס ונתן לרמוס עוגיית דלעת.

"אני רגיש לגלוטן, אבל אפשר לקחת סוכריית רחף?"

ג'יימס נתן לו אחת משלו.

"אני הולך לשירותים," אמר ג'ורג'. 

הפרק הקודם		הפרק הבא