אהבה בלתי צפויה

"רגע, וואו, לאט לאט… מה? איך?"

"אני לאחרונה קצת, את יודעת.. מתקרבת ללינה, ואני מרגישה אליה משהו שונה, לא כמו חברה, כמו…" 

ג'יני עצרה, זה הביך אותה להגיד את זה.. אבל היא הבינה שהרמיוני מבינה למה היא מתכוונת אז לא ניסתה להמשיך להסביר את עצמה

"כל אחד ומה שהוא מרגיש" היא חייכה. "אמנם זה היה מאוד לא צפוי, עם לונה במיוחד, אבל זה ממש חמוד לדעתי, ויכול לעבוד יופי, אני מקבלת אותך מי שלא תאהבי, העיקר שאת שמחה עם מי שאת באמת"

ג'יני חייכה, היא בזמן האחרון התרחקה מהרמיוני, והשיחה גרמה לה להיזכר מה כל כך היה כיף בלהיות עם הרמיוני, היא מאוד רצינית, אבל אחד הבני אדם הכי איכפתיים שהיא מכירה.

"אני כל כך אוהבת אותך הרמיוני.." היא אמרה, היא רצתה להגיד עוד, אבל זה הדבר היחיד שהצליח לצאת לה מהפה.

גם אני אותך ג'יני, מאוד מאוד, אבל צריך להתרכז, מבחני סוף שנה! את גם צריכה ללמוד לא? קדימה! להזדרז!

"אני בדיוק נזכרתי ששכחתי את ה… שרביט שלי, בחדר.. אולי מאוחר יותר, ביי הרמיוני!"

"מה? אבל הוא ביד שלך"

"ביי! תודה על העזרה" היא אמרה ונסה על נפשה, היא אהבה את הרמיוני, אבל ללמוד עם הרמיוני זה לא כיף..

השעה הייתה כבר 7:30, ג'יני התקדמה לעבר מגרש הקווידיץ'.

רוח קלילה ליוותה אותה בדרכה אל המגרש, זה היה יום נעים, וטוב למשחק קווידיץ'.

 היום גריפינדור אמורים לשחק מול סלית'רין, משחקים מול סלית'רין הם יכולים להיות רק שני דברים, או הניצחון הכי מתוק, או ההפסד הכי כואב,

אין ספק שלנצח את סליתרין זה יותר כיף מתנצל את הפלפאף או רייבנקלו, אבל גם להפסיד לסליתרין זה יותר כואב ומשפיל מלהפסיד להאפלפאף או לרייבנקלו. 

ג'יני לקחה את המטאטא שלה, שהשאירה במלתחות יום לפני, והתחילה להתאמן.

היא קלעה מרחוק, מקרוב, עברה מכשולים שהיא כישפה לעצמה והתחמקה ממכשולים ששוב - היא כישפה לעצמה.

באחת הפעמים שהצליחה להתחמק ממכשול, היא שמעה מחיאות כפיים עמומות מלמטה, היא הסתכלה למטה, וראתה דמות בלונדינית חיוורת עומדת ומסתכלת מעלה ישירות אליה.

ג'יני התחילה להנמיך את גובהה עד אשר התגלתה בפניה לונה בשלמותה, והיא ירדה מהמטאטא.

"היי לונה! מה שלומך? למה את כבר ערה?"

"אני ערה כבר מזמן, האמת.. הלכתי לבקר את התסטראלים.. יש שם גורת תסטראל חדשה, היא ממש מתוקה!"

"נחמד.. וואו תראי מה השעה! צריך ללכת כבר לשיעור, אני חייבת לרוץ לסנייפ, נדבר!"

"אוקיי, ביי"

ג'יני הייתה מוכנה לעשות הכל כדי לא לדבר עם לונה עכשיו, היא פשוט לא הייתה מסוגלת.

היא התחילה לרוץ, בלי אף סיבה, פשוט להתרחק מלונה כמה שיותר.

ג'יני כעסה על עצמה שהיא עשתה את זה, כי לונה חברה טובה שלה, ויכול להיות שהיא נפגעה ממנה, אבל מצד שני, אם היא הייתה ממשיכה לדבר איתה זה לא היה נגמר טוב..

הפרק הקודם		הפרק הבא