מפגש סופרת-דמות

"די! ג'יימס הזה מחרפן אותי! למה הסופרת הזאת החליטה שהוא יהיה הבן שלי?" מלמל הארי בעצבים. 

"למה היא החליטה שאני אתחתן איתך?" הוסיפה ג'יני והארי הסתכל עליה, נעלב. 

"למה אני לא התחתנתי איתך? החלטה גרועה שלה." שאלה לונה. 

"מדוע היא הייתה סבורה שהדבר הנכון לעשות הוא לגרום לאנוכי לדבר בשפה רמה?" אמר דמבלדור בתסכול.

"למה היא הרגה אותי?!" שאל ג'יימס בזעף.

"למה היא הוציאה אותי כזו מעצבנת?" שאלה לילי אוואנס.

"האף שלי דווקא נורמלי!" אמר וולדמורט בקימוט אף. 

"כולם מסתכלים עליי ליי ליי, וזה כן בגלל שאני יפה!" דילגה פלר.

"טוב, אין מה לעשות, צריך לחפש אותה," נאנחה מולי. "או שכולם ימשיכו במוד דכאון הזה. אגב, אני בכלל לא אוהבת לבשל, היא סתם הכריחה אותי לאהוב."

"כולם להחזיק בי, אני יודע איפה היא גרה!" 

כולם אחזו בסוורוס סנייפ והם מצאו את עצמם ליד בית אבן נאה. 

הרמיוני דפקה על הדלת ולאחר כדקה אשה בלונדינית פתחה את הדלת. "אפשר לעזור במש - "

היא קפאה במקומה כשראתה מי אלה.

"אתם מעריצים? בבקשה תגידו לי שאתם - לא. די. זה לא אפשרי." 

"אני הרמיוני, ויש לנו... כמה מילים להחליף איתך." 

כל הדמויות התאפקו שלא פשוט לקחת אותה ולהרביץ לה על איך שהיא כתבה אותם. 

הם התיישבו בסלון הגדול, חלק על הרצפה. 

"טוב, עכשיו תגידו מי אתם באמת."

"אנחנו הדמויות שאת כתבת בצורה נוראית והתעללת בנו קצת, קרושיו פה ושם," אמרה אליס לונגובוטום. 

"כן, יש לה קטע כלשהו עם קללות שאין עליהן מחילה," אמר וולדמורט בטינה. 

"מחזק," אמר ברטי קראוץ'. 

"טוב, מה אתם רוצים ממנני?" שאלה רולינג.

"שתשני את מה שכתוב בספר!" צעקו כולם.

"טוב... תהיו יותר ספציפיים?"

"תגרמי לי להתגרש מהארי להתחתן עם לונה." אמרה ג'יני.

רולינג שרבטה משהו במחברת ופתאום לונה וג'יני החזיקו ידיים. הארי עמד לבד וג'יימס, אלבוס ולילי נעלמו לפתע. 

"תודה רבה באמת," אמר הארי, נעלב.

"שפלר תהיה פחות יפה!" צעק מישהו.

רולינג שרבטה משהו. האף של פלר גדל, הפרצוף הפך להיות קצת יותר עיגולי והיא התמלאה קצת. 

"מקסים," התעצבנה פלר.

"שאני לא אמות!" ייבבה מירטל.  

"היד שלי לפחות תהיה נורמלית שאמות!" 

"שארתור יבשל, למה אני צריכה?"

"שאני אתחתן עם לילי!"

"שהשיקוי אהבה שלי יצליח והארי יתאהב בי במקום רון העלוב!"

עם כל מילה שרולינג כתבה הדמויות השתנו, חלקן לטובה וחלקן לרעה ועל חלק לא ניכר בכלל השינוי כי הוא לא היה פיזי.

"טוב, אובליאווטה," אמר רון וכל החבורה העליזה הלכה, מרוצה בחלקה.