פיה&מכשפה?

פרק שתיים

מריאן כססה את ציפורניה בעצבנות. מקונקגל בדיוק הזכירה את מדור הספרים המוגבלים, ומריאן שוב נזכרה בספר החום והישן.

"מה אני אעשה?" שאלה את עצמה מריאן. "וגם, למה לא סיפרתי לדיזיי? אני פשוט טיפשה, הייתי צריכה לספר לה. אבל אולי אני אספר לה אחר כך, כשהכול יגמר. כן, זה רעיון טוב," סיכמה מריאן.

"מריאן, את מקשיבה?" שאלה אותה פרופסור מקונקגל.

"אממ..."

"כמו שחשבתי, את יודעת את התשובה לשאלה שתיים?"

מריאן הציצה בספר בעצבנות, קראה את השאלה ונשמה לרווחה. השאלה הייתה על שינוי צורה מעשי, היא הייתה אלופה בזה.

"כן, בטח," מריאן לא היססה ואמרה את התשובה בקול בוטח. היא הרי מטאמורפמאגוס, אין סיכוי שהיא תטעה בזה.

"זה נכון ביילי, אבל ממך ציפיתי ליותר," אמרה מקונקגל.

כשנשמע הצלצול מריאן ארזה את חפציה, והתכוננה לצאת.

"ביילי,"

"אממ, מה?"

"אני צריכה לדבר איתך."

"אוקיי?"

"מה קרה היום בשיעור? משהו מטריד אותך."

"אממ... טוב, כן."

"מריאן, את תלמידה טובה, שום-דבר לא אמור להסיח את דעתך. שום-דבר."

"בסדר."

"מריאן, אני מצפה ממך למושלם ביותר, ומאחר וכבר השגת תוצאות כאלה, אין סיבה שלא תשיגי אותם עוד פעם."

מריאן לא ידעה מה להגיד. שהיא עסוקה לגמרי בספר? שהיא חושבת רק עליו? שהוא מסיח את דעתה מהכול? שהיא לא מתרכזת בשום דבר אחר?

"בסדר, פרופסור."

מריאן יצאה, "נו, מה היא רצתה ממך?"

"כלום, נו, בואי נלך מהר שלא נאחר."

מריאן התחילה לרוץ במסדרון, ואילו דיזיי הביטה אחריה מהורהרת וחשבה :"חשבתי שהיא תגיע בסוף למרומי סולם הקסם, אבל היא לגמרי שקועה בחלומות. אולי צריך לעדכן את..."

"דיזיי, את באה?" היא שמעה את קולה של מריאן והתקדמה בכבדות לעבר כיתת הלחשים.

הפרק הקודם		הפרק הבא