אלבוס דמבלדור

פרק 1

אריאנה דמבלדור הייתה ילדה 'מיוחדת', בדיוק כפי שנוהגים לכנות אותם.
אך אריאנה לא הייתה כמו כל השאר, ל'מיוחדות' שלה הייתה השפעה גדולה יותר וכך גם התוצאות.
הסיבה לכך היא שאריאנה הייתה קוסמת.
זה היה אחר צהריים אביבי של מאי, אריאנה יצאה לחצר לשחק מעט עם הכדור שלה.
לפתע הופיעו בהמשך הרחוב שני הנערים שבאו לבקר אתמול, הם התקרבו אל אריאנה.
"שלום." קראה אליהם אריאנה בשמחה, לא כל יום באים לביתה אנשים.
"שלום." ענו הנערים פה אחד, אך בניגוד לאריאנה, אצלם לא הייתה התלהבות.
"אנחנו רוצים שתראי לנו את מה שעשית אתמול." אמר הגבוהה מביניהם.
"עשיתי אתמול הרבה דברים," התחילה אריאנה בהתלהבות. "מצאתי סוג חדש של פרח, שאף פעם לא ראיתי, אימא הכינה עם אלבוס שיעורי בית שהיו לקיץ, והוא אפילו הרשה לי לעזור לו! אברפורת' קנה לי צעצוע חדש, ושיניתי בטעות את הצבע של הגדר הזאת!" אמרה אריאנה, שמחה שמישהו חוץ מאברפורת' ואמה מתעניינים בה.
עכשיו הנערים התחילו לגלות עניין. "תשני אותה שוב." ציווה אחד מהם כשהוא מחווה בראשו לכיוון הגדר.
"הו, אבל אני לא יודעת איך." ענתה אריאנה במובנות מאליה והקפיצה את כדורה פעם אחת.
"אבל עשית את זה." אמר לה הנער הנמוך, ספק בבלבול ספק בלגלוג.
נער אחד קפץ מעל הגדר אל גינתם של הדמבלדורים. "אבל אני לא יודעת איך לעשות את זה שוב, זה היה בטעות." אריאנה החלה להיכנס ללחץ, לא דבר טוב.
"אז איך עשית את זה אתמול?" שאל הנער השני וקפץ מעל הגדר גם הוא.
"זה היה בטעות." ניסתה שוב אריאנה בפחד.
"אם את לא משנה עכשיו את הגדר הזאת אני דוקר אותך." איים הנער הנמוך מביניהם.
אריאנה התרכזה בכל כוחה להפוך את הגדר לוורודה, כמו שעשתה אתמול, אך מאמציה היו לשווא, הגדר לא השתנתה.
הנער הנמוך התקרב אל אריאנה הלחוצה. "הבטחתי." אמר.
לפתע הרים את ידו והכה את אריאנה בבטנה, היא הרגישה את הדם עולה לגרונה.
הנער שלף סכין מכיסו והחל מקלף את עורה של אריאנה. היא צרחה והתחננה, אך דבר לא עזר.
ידה ובטנה של אריאנה כבר דיממו והיא צרחה שוב בכאב מר והתחננה שוב שיפסיק להכאיב לה, אך דבר לא עזר לה.
צעדים נשמעו מכיוון הבית. הנער קיפל את הסכין, אשר היה מגואל בדמה של אריאנה ומיהר להכניסו חזרה לכיס.
שני הנערים מיהרו להסתלק מהמקום, משאירים את אריאנה, גוססת ומדממת על האדמה. שניות ספורות לאחר מכן יצאה מהבית אימא של אריאנה וזעקת אימה נקרעה מגרונה ומילאה את חלל האוויר השקט של הכפר.
היא ניגשה אליה ולטפה את בידיים רועדות את פניה המרוטשים.
"אריאנה, מי עשה לך את זה?" שאלה אימא שקול רועד ומפוחד כשדם של אריאנה הכתים את ידיה.
אריאנה ניסתה לענות, אך מפיה נפלט דם במקום מילים. גברת דמבלדור צייצה בפחד. בתנועה רועדת של שרביטה העלימה את הדם וסגרה את הפצעים, אך עורה של אריאנה היה מגורה ובעל צלקות רבות.
אריאנה הרגישה איך היא שוקעת בערפול חושים מסמא. אורות, קולות וכאב מילאו את תודעתה האפלולית.

*****

אריאנה מצמצה בכאב.
אימה ואביה יושבו ליד מיטתה, אלבוס ואברפורת' עמדו בכניסה והתלחששו.
לאט לאט חושיה חזרו אליה והיא הצליחה לקלוט את דבריו של אביה. "כשאתפוס אותם, אני מבטיח שאדאג שיסבלו בשארית חייהם." מלמל מבין שיניו החשוקות בזעם אצור.
אריאנה ניסתה לדבר אל אביה, להגיד לא שאסור לעשות דברים כאלה, אך כל מה שיצא מפיה הייתה גניחה חלושה. אימא של אריאנה התחילה לבכות ואביה חיבק את כתפה.
"אריאנה שלי," מלמלה אימא ולטפה את פניה בעדינות.
ואז נזכרה אריאנה בנערים, כעס עצום מילא אותה, כל פינה בגופה, עד שלא יכלה לשלוט בו יותר. אריאנה הרגישה להבות מכלות אשר פרצו ממנה והחלו מלחכות החדר והניסו את אלבוס ואברפורת' לעבר המדרגות.
מיד לאחר מכן נשלחו שלל מתחים זוהרים מעיניה של אריאנה, קטלניים ובלתי נשלטים.
אחד המתחים פגע בארנב שלה והוא התמוטט לשינה חסרת סוף.

		הפרק הבא