עמליה

צ''ד, חשבה עמליה מה זה לעזאזל צ''ד?

צבועים דפוקים? צב דרקון?

היא עמדה איפה שנוויל אמר לה לעמוד, במסדרון בקומה השביעית.

היא הרגישה ממש מטופשת, לא היה שם שום דבר חוץ משטיח מכוער.

ואחרי שגמרה לספור בפעה ה32 את הטרולים שעל השטיח, היא החליתה ללכת.

או הנה את! אמרתי לנוויל שצריך שמישהו יסביר לך.

ג'יני הייתה הדוברת, ולמען האמת היא הופיע משום מקום.

תחשבי על צ''ד, כאילו ממש בריכוז. אמרה ג'יני.

עמליה חשבה בריכוז רב, ואז משום הופיעה דלת.

צ''ד, זה ראשי תיבות של צבא דמבלדור. הסביר ג'יני.

אנחנו לומדים לגונן על עצמינו מפני, טוב את יודעת- האחים קארו המנהל וגם וולדמורט.

יחסית לעובדה, שהיה אסור להגיד את שמו.

עמליה לא נבהלה.

אתם לא פוחדים שילשינו עליכם?

האמת, זה כבר קרה כשהייתי בת 14. אבל עשינו קסם של שמירת סוד.

ורק שומרי הסוד שזה אני לונה ונוויל יכולים לספר.

צ''דים יקרים, אמרה ג'יני. היום נתרגל את הלחש פרפטיקוס טוטאלוס.

בבקשה תתחלקו לזוגות. הלחש תורם להגנה וכדאי שנתרגל.

מישהו רוצה להדגים? כיכחה לונה בגרונה. אף אחד לא הצביע.

כמעט כולם התחלקו לזוגות- נוויל פנה לעמליה.

''עמליה? תרצי שאני אסמיך מישהו להדריך אותך?''

עמליה הינהנה, המקום הזה נשמע מגיב יותר ויותר.

חנה? את רוצה להדריך את עמליה? היא חדשה כאן.

פנה נוויל לתלמידת שנה שביעית. עמליה הרימה גבה. הייתכן ונוויל מסמיק?

חנה הסכימה, ועמליה יכלה להישבע שהיא בהחלט הסמיקה.

טוב, אמרה חנה אבוט אני לא אעשה קסם כלשהוא, תקחי לי את השרביט- ונראה תוך כמה נסיונות את מצליחה לשתק אותי.

פרפטיקוס טוטאלוס. אמרה עמליה. זה כנראה לא מספיק חזק, אמרה חנה תנסי שוב.

פרפטיקוס טוטאלוס, צעקה עמליה (ככה זה היה נראה הכי הגיוני) חנה קפאה.

הצלחתי, גיגמגה עמליה. עכשיו איך משחררים?

נוויל לחש משהו, חנה השתחררה.

כל הכבוד, אמרה חנה שנראיתה קצת חיוורת. את כישרון מלידה, אף תלמיד שנה חמישית לא היה מצליח על הניסיון השני.

את היום המיוחד הזה היא סיכמה ככה:

1 צ''ד זה צבא דמבלדור.

2 אני כנראה ממש מוכשרת

3 נוויל וחנה ממש מחבבים (טוב קצת יותר ממחבבים) אחד את השניה בלי לדעת שזה הדדי.

מוקדש ללאומתכלום ''שהכריחה '' אותי לכתוב את הפרק

אשמח לתגבות בבקשה!

הפרק הקודם		הפרק הבא