גיבורי האולימפוס-הדור הבא

הרוב רצו שניק יספר לאיזי אז הנה:





נ"מ ניק
_________
"איזי,איזי"לחשתי.
"בואי רגע"
היא ישר באה, כנראה היא הבינה שזה חשוב לפי המבט שלי.
"מה קרה?"
"נראה לי שיש פה מפלצת, את יודעת נו... מה שאבא ואמא מספרים לנו כל הזמן."
איזי גיחכה, היא לא האמינה לי.
"הו, שלום עוד כבודו רואה הנסתרות" היא אמרה בתוך מכובד מזויף. "איך אתה בדיוק יודע שיש כאן מפלצת?"
"אני לא יודעת איך להסביר את זה אבל אני פשוט רואה זה דחוף! זה לא יגמר טוב! תעזרי לי!" לחשתי-צעקתי לאיזי.
"אוקיי ניק," היא אמרה.
"אני לא חושבת שאתה צודק, אבל אין לי בעיה להפסיד בית ספר. מה התוכנית הגאונית שלך בדיוק? מה אני אמורה לעשות?"
אז זהו שעל זה לא כל כך חשבתי...
אבל הייתי חייב להמציא תוכנית.
"תקשיבי, לכי לנהג ותגידי לו משהו. תאלתרי משהו שאת חייבת לרדת אבל דחוף
ואז כשהוא מרוכז בך, ומנסה להבין מה את רוצה ממנו אני ירד, ואת תבואי אחרי.
נ"מ איזי
_________
לא ממש האמנתי לניק בהתחלה, אבל יש מצב שהוא צודק.
באמת היה משהו מוזר באוטובוס, משהו שלא הצלחתי לשים עליו את האצבע. הוא נראה מתושתש, מעורפל.
רצתי לנהג, "היי נהגוס!"
"לא קוראים לי נהגוס!" הוא נהם אליי.
"אני אלברט!, ואת מפריעה לי לנהוג!"
אוקיי נהגוס, סליחה אלברט! מה שתגיד. אני חייבת לרדת מהאוטובוס דחוף!!!" אמרתי מהר.
"ולמה בדיוק?" ~נהגוס~ אלברט שאל.
"כי אני לגמרי שכחתי! דוד שלי היום מתחתן!" לא נראה שאלברט הקשיב לי אבל המשכתי להסיח את דעתו.
"כן דוד שלי! דוד יאיר! כל כך הרבה זמן אנחנו מחכים שהוא יתחתן!"
פתאום האוטובוס נעצר וקלטתי משהו, האוטובוס חנה באמצע שום מקום!
אלברט ענה לי: "כן,בטח. קחי את אחיך ורדו." ירדנו מהר מהאוטובוס. "לא חשבתי שהוא יתן לי לרדת בכזאת מהירות! ולא חשבתי שהוא יתן גם לך לרדת! יש לנו מזל די טוב!."
"אממ... איזי?"
מה?
"תסתובבי רגע.."
הסתובבתי וראיתי את אלברט, והוא כבר לא היה אלברט.
הוא התחיל להשתנות ליצור מבחיל עם 3 ראשים רק רגל אחת זנב ופה גדול, אדום נוטף ריר.
לא היה לו אף.
זה נראה נוראי.
"אממ... ניק?
נראה לי שמצאנו את המפלצת..."
ניק לא הקשיב לי. הוא מהר חיטט בתיק שלו ושלף משם עט.
"עט?" שאלתי.
ניק כבר לא שמע אותי. הוא פתח את המכסה של העט ופתאום העט נפתח לחרב, חרב גדולה שכתוב עליה באותיות יווניות אנקלוסמוס- נחשול.
הוא תקע את החרב במפלץ ואלברט התפורר לאבק זהוב.

"מה זה היה עכשיו?" שאלתי את ניק.
"ומאיפה החרב?" "זה סיפור ארוך" הוא אמר לי. עכשיו אנחנו חייבים ללכת ודחוף."

נ"מ - ניק
___________

הובלתי אותנו בדרכים במשך שעה וקצת, עד שהגענו לאיזור, שנראה כמו שדות תותים.
אבל התותים נראו קצת מעורפלים.
"אממ... ניק? איפה אנחנו?"
איזי שאלה.
"אני לא בטוח... אבל אני יודע שזה המקום שבו אנחנו צריכים להיות."
נ"מ איזי
__________
באנו להיכנס לבפנים ואז ראיתי משהו גדול מולי. משהו שנראה כמו מפלצת, אבל לא הייתי בטוחה.
לתקוף? להתעלם? לצעוק לעזרה?
____________
מי שרוצה שאיזי
1. תתקוף
2. תתעלם
3. תצעק לעזרה
שיכתוב בתגובות את המספר של מה שהוא רוצה ומה שיהיה הכי הרבה אני יעשה בפרק הבא.
מקווה שנהנתם❤️

הפרק הקודם		הפרק הבא