הכי טוב בלהיות הכי גרוע

ויתור זכויות לרולינג. אין לי רצון להרוויח רווח כספי מפאנפיק זה.

אני זוכר את המיון שלי. כשנקרא שמי, דידיתי באיטיות לבמה. אף אחד לא הסתכל עלי, כי לאף אחד לא היה אכפת. סיריוס וג׳יימס היו עסוקים בדיבורים על בית גריפינדור אליו הן מוינו, ולא ממש הסתכלו עלי, כאילו הם מניחים מראש שאני אגיע אליו גם.

הרגשתי את המשקל של המצנפת על קודדקודי, וחשתי בקול חודר בתוך הראש שלי.

פיטר פטיגרו, הא? יש לך ראש מעניין.

"תודה" אמרתי בקול, מניח שזה משהו טוב.

כמה אנשים הסתכלו עלי וצחקו, ורק אז הבנתי שאני אמור לחשוב את מה שאני רוצה להגיד.

לא, זה לא מובן טוב. אמרה בראשי המצנפת כקוראת את מחשבותיי (סביר להניח שהיא באמת עשתה את זה). חיכיתי שהיא תמשיך.

אתה לא מתאים לאף בית.

לא הבנתי מה המשמעות של זה, והמצנפת מיהרה להסביר. 

אין לך שום שאיפות בחיים, כך שהמקום שלך בטוח לא בסלית׳רין. אין לך שום כבוד לידע וללימודים ולכן לרייבנקלו לא תגיע. אתה פחדן, אז לא תהיה בגריפינדור, והייתי שולחת אותך להפלפאף אלמלא לא הייתה בך טיפה של טוב לב. מעולם לא נתקלתי במצב כזה.

"אז לאן תשלחי אותי," אמרתי שוב בקול, כי מהפחד לא הצלחתי להתרכז.

עוד קולות גיחוכים נשמעו בקהל.

מעולם לא עשיתי זאת, אמרה המצנפת, אבל במקרה שלך אין ברירה. תבחר.

'אני? בוחר לעצמי?' חשבתי, הפעם נזהר שלא לדבר בקול. 'טוב, גריפינדור נודע כבית הכי טוב, אז אני מניח לשם', החלטתי לבסוף.

המצנפת נשמעה מסתייגת. אתה לא תשתלב שם היטב. בהפלפאף אולי יקבלו אותך טוב יותר.

אך אני נשארתי עם שלי. 'גריפינדור'

לא נשמעו תרועות רמות כל כך כשהמצנפת הכריזה "גריפינדור!" בקול שכל האולם שמע.

~~~~~

"מה, אתה מפחד, פיטי?" אמר סיריוס, מדגיש את הכינוי הלעגני. "בוא איתנו!"

רמוס, שהיה הנחמד ביותר בחבורה, נתן לחברו מכה קטנה. "סיריוס, די."

למעשה, פחדתי פחד מוות. כל הגוף שלי רעד, ושיני נקשו כאילו אני קופא מקור. הרגשתי משהו קטן בלב שהרתיע אותי, הפחד. משהו שחוויתי הרבה פעמים מאז שיעור התעופה ההוא. בכל פעם שהוא הגיע ונאבקתי לסלק אותו, חזר הקול הקטן בראש שלי שהבהיר שהייתי צריך ללכת להפלפאף. אבל אני פחדן מכדי להקשיב לו, וללכת בעקבותו.

~~~~~

מהרגע שג׳יימס ניסה להתחיל להרשים את לילי, הוא הצליח להתגבר על פגם האופי הגדול ביותר שלו. גאוותנות.

מהרגע שהוא הצליח להשיג אותה, הוא נהפך להיות מושלם בצורה רשמית. ג׳נטלמן, מצליח בלימודים, טוב בקווידיץ׳, מקובל, אהבה מושלמת. לא היה לו פגם אחד.

אז כנגד לזה שג׳יימס יהיה מושלם, מישהו אחר בחבורה היה צריך לאזן אותו - מישהו מלא פגמים, בלי כישרון אחד. אני.

טוב, אחרי הכל, אני טוב בדבר אחד.

בלהיות הכי גרוע.