הוראס

הוראס

הוראס סלהגורן לא ידע הרבה.
אבל הוא תמיד זכר, לברוח.
הוראס תמיד ברח,
למען האמת מאז שהוא זוכר את עצמו...
להתחמק ולברוח מהמציאות, זאת הייתה דרכו תמיד.
תמיד אסף תלמידים מוכשרים.
שמאחוריהם יוכל להסתתר.
במיוחד כשהביאו לו אננס מסוכר.
אבל אז הארי בא,
וואו, איך הוא הזכיר לו את לילי.
נחישות ואומץ.
וכמובן העיניים.
אבל הארי קרא לו פחדן,
והוא ידע שזה נכון.
ולכן כשהגיע הקרב על הוגוורטס.
הוא לא ברח,
לשם שינוי.
הוראס התמודד מול המציאות.
הוראס נלחם..
הוא הוכיח שהוא לא פחדן,
ובנשימתו האחרונה.
הוא אמר להארי,
''הייתי פחדן,
אבל כבר לא.
תודה הארי, ותודה לילי''
הוראס מת.
אבל זכרו ישמר.
הוראס מת.
אבל רוחו לא תיגמר.
הוראס מת.
בתרומה לעולם שממנו הסתתר.
הוראס מת למטרה טובה
אבל הוא מת.
הוראס סלהגורן עצם את עיניו.
מחייך.
יודע שעשה משהו טוב.
הוראס מת גיבור.