כשהארי מגיע אל מחנה החצויים

כל הדמויות, המקומות, המונחים והרעיונות שמגולמים בעולם בו מתקיים הפאנפיק שלי ושלפניכם הם קניינה הרוחני של ג'יי. קיי. רולינג פלוס של ריק ריירדן. אין בכוונתי להרוויח מהפאנפיק או מפרסומו כל רווח כלכלי פרט לחיוך על פניכם. מצד שני, כל הזכויות על הרעיון לפאנפיק שמורות לי. 

הפאנפיק:

הארי התהפך בשנתו במגדל גריפינדור. הוא היה בתחילת השנה השביעית שלו ושל חבריו בהווגוורטס. המשקפיים שלו היו מונחים כרגיל על השידה החומה שהייתה ליד המיטה מול קנקן המים. עונת הסתיו הייתה עכשיו בחוץ. והצלקת של הארי פוטר בערה. מה שהיה משונה, בהתחשב בזה שוולדמורט כבר מת. בחלום הארי טיפס בהתנשפות על גבעה כלשהי שהוא לא הכיר, אבל היא בבירור לא הייתה בלונדון, אם לשפוט לפי הנוף המדהים שהיה בכל כיוון שבו רק העיף מבט ולפי ריח התותים המתוק שהריח, ושקצת עורר בו בחילה מרוב שהוא היה מתוק. הארי העדיף לראות תותים רק כשהם מקשטים עוגה כלשהי, לא מעבר. חוץ מזה, מולו היה עץ אורן וותיק ומשהו שנראה פרוותי מרחוק שהיה... מזהב על העץ? הארי קיבל פיק ברכיים לרעיון הזה והזיז את הפוני שלו אחר כך מהמצח כדי לבדוק שהוא רואה טוב והוא אף הסיר והרכיב כמה פעמים שוב את המשקפיים שלו. משונה מספר שתיים. הוא המשיך לטפס בגבעה. נשמע רעם מאיים רחוק. התחיל לרדת גשם שוטף. מה גשם, מבול. הארי מיד נרטב כולו והיה לו קר. הוא ידע אכשהו שבמקום היווני מולו הוא יהיה מוגן הן מכל הגשם והן מכמות המפלצות שהתחילה להיות מאחוריו. הארי התנשף ופקח את עיניו, מבולבל, כשרון עומד מעליו. הארי התאמץ לא להקיא. הוא הרגיש עכשיו לרגע כמו בשיא השנה החמישית שלו, כשוולדמורט התחיל לחזור. "מה קרה?לא הפסקת למלמל דברים מתוך שינה כמו פעם." רון אמר ונשמע מודאג. "בדיוק," הארי אמר באנקה בזמן שגישש בידיו אחר משקפיו. "זה לא אמור לקרות."

הערת הכותבת:

אז אני מנסה לכתוב פאנפיק עם הארי פוטר שוב.לא כתבתי עליו הרבה זמן, אם בכלל.(:

ואני חוזרת מהפסקה ארוכה מאוד מכאן, אז...יאיי! באתי להביא נקודות לריינבקלו...כלומר,כלומר, לגרום לכך שתהנו מהפאנפיק! אשמח לתגובות!

		הפרק הבא