חזרתו של השמיים

בן חדש של האדס מגיע למחנה החצויים, מה קורה שהוא מקבל נבואה חדשה?

כותב: פרסב'ת
הגולש כתב 7 פאנפיקים.

פרק מספר 2 - צפיות: 631

(5) 2 דירגו

פרק:

דירוג הפאנפיק: G - פאנדום: פרסי ג'קסון - זאנר: פנטזיה, מיתולוגיה רומאית, יוונית - שיפ: פרסב'ת - פורסם ב: 02.04.2021 - עודכן: 07.04.2021

המלץ!

ID : 12378

גופן: Verdana Arial Tahoma מרווח: + - גודל טקסט: + -

הפאנפיק ננטש

בתחילת היום נראה למייק שזה עומד להיות עוד יום רגיל, עד כמה שהיום האחרון ללימודים בפנימיית יאנסי לילדים מופרעים יכול להיות רגיל. אבל אפילו המחשבה על סיום שנת הלימודים של מייק לא עודדה אותו בגלל תחושתו הרעה שמשהו עומד להשתנות היום. אבל עוד לפני שמייק ניסה לחשוב מהי אותה הרגשה רעה ומאיפה נובעת הגיעה אחותו החורגת קריסטל. איכשהו היא תמיד מצליחה לשפר את תחושותיו. אפילו כשהיה תינוק שאימה של קריסטל מצאה אותו בפתח ביתה ואימצה אותו, קריסטל תמיד ידעה איך להצחיק אותו גם בהיותה תינוקת בת גילו.

"במה אתה בוהה, מייק?", היא שאלה לפתע, "יש מאחורי משהו?" והסתובבה

"לא זה כלום" הוא שיקר

"אז אתה בא כבר לכיתה?"

"כן קרי, אני כבר מגיע" הוא אמר והיא בינתיים כבר התחילה ללכת. לאחר שהיא כבר הלכה, הופיע מאחורי מייק, ג'ייק, החונך שלו. ג'ייק הוא בן 15 ובכיתה י' מהפנימייה שליד פנימיית יאנסי. לשתי הפנימיות היה הסכם מסוים שכל תלמיד תיכון לא מופרע יוצמד לתלמיד יסודי מופרע כדי לשפר את התנהגותיו, וכך נהפך ג'ייק להיות החונך של מייק. "על מה אתה בוהה?" ג'ייק שאל וכנראה גם הוא שם לב לכך. "על כלום" מייק ענה ושאל "אבל גם לך יש הרגשה רעה לגבי היום הזה?"

"אתה שואל אותי?! לי תמיד יש הרגשה רעה בבית ספר" הוא ענה והוסיף לאחר מכן "קדימה, תיכנס לשיעור שלך" ואיך שהוא סיים את מילותיו והתחיל ללכת בא אל מייק סגן המנהל 'כנראה כולם רוצים לדבר איתי' חשב לעצמו מייק רגע לפני שסגן המנהל שאל אותו "על מה אתה בוהה, אדוני הצעיר?"

"למה כולם שואלים אותי את זה?! מה, אסור לבהות כאן?!" אמר מייק בזעם והמשיך "וכן, אני בדרך לכיתה, אוקי!" לפתע סגן המנהל גדל וגדל והפך למפלץ בעל ידיים מלאות טפרים חדים וארוכים ופלג גוף תחתון של אריה, ואם זה לא גרוע מספיק, צמח לו זנב ענק, משוריין ומלא דורבנות.

"מנטיקור!" צעק ג'ייק ורץ לעברו כשהוא שולף משרוולו סכין ארד חדה. "זהו לא עניינך!" צעק המנטיקור במבטא צרפתי, וירה מזנבו דורבן לעבר ג'ייק. אבל הוא התחמק והמשיך לרוץ לכיוונו בזמן שהוא מכוון את ידו על הברזייה. "למה אתה מסתכל על הברזייה?! תילחם במפלצת הזו!" צעק מייק אל ג'ייק. ולפתע הברזייה התפוצצה תחת זרם מים ענק שעקב אחר ידו של ג'ייק ופגע במפלץ שעף לאחור מזרם המים הגבוה. פתאום מגיעה קריסטל בריצה וצועקת "מייק! איפה אתה? השיעור כבר התחיל!" ונעצרה כשראתה את ג'ייק נלחם במנטיקור. "קריסטל!" צעק ג'ייק "ברחי!"

"אף אחד לא בורח מפה!" צעק המנטיקור בחזרה ושלח מטח קוצים שאומנם לא הרגו את ג'ייק וקריסטל אבל הם מיסמרו אותם לקיר. "מייק, תפוס!" הוא צעק וזרק אליו את הסכין. לרגע מייק הרגיש שהוא יודע מה לעשות, הוא תפס את הסכין ותקף את המנטיקור. בזמן הקרב מייק הרגיש מוזר, כאילו הוא נולד כדי להילחם בקרב בדרך שאפילו לא הכיר. הוא הצליח להתחמק מההצלפות של סגן המנהל ולדקור אותו חזרה, רק נראה שהמפלץ היה מיומן יותר ממנו והצליח לחסום את סכינו של מייק עם כפותיו מלאות הטפרים. מייק התחיל להבין שאם הוא לא יעשה דבר חדש הוא יפסיד בקרב. לכן הוא הטעה את המפלצת חמק אל מאחורי גבה, הדף את זנבו ולבסוף דקר אות גבו של סגן המנהל, והמפלצת התפוררה לאבקה צהובה. ג'ייק וקריסטל, שהשתחררו איכשהו, התקרבו אליו "זה היה מדהים!" אמרה קריסטל "איך עשית את זה?"

"אין לנו זמן, אנחנו חייבים לברוח מכאן" אמר ג'ייק בזמן שתפס אותם והתחיל לרוץ אל היציאה מהפנימייה.

"נברח לאן?" מיי שאל

"אל מחנה החצויים" הוא ענה כאילו התשובה מובנת מאליו.

לאחר שהשלושה הגיעו לכביש מייק שאל "טוב אז איך מגיעים מפה למחנה החצויים הזה שדיברת עליו, ומה קרה כאן בכלל?"

"אני אסביר הכול בדרך, ואתה כבר תראה איך נגיע לשם" ואז ג'ייק שרק וכמה שניות אחרי השריקה השלושה ראו שלישיית סוסים מכונפים, שניים לבנים ואחד שחור. "וואו, פגסוסים" אמרה קריסטל

"תכירו" אמר ג'ייק והצביע על הפגסוסים, "זה בלאקג'ק, פורוקפאי וגווידו. אז תעלו וקדימה, עפים למחנה החצויים".