גורל החרטומים

-----------------------------------
אז תודה על שלושה מנויים לפאנפיק, על תגובה אחת, ועל 4 דירוגים של 5 כוכבים!

תודה!

אז כן, זה לא חלום.

הבנתי שזה לא חלום ברגע שהשיניים החדות נשכו את עורי.

הייתי מת אילולא הגיע נערה עם מטה והפכה את איש הנחש לחמוס. כן, כן, שמעתם נכון, חמוס.

הנערה נראתה מופתעת

"ניסיתי להפוך אותו לשפמנון, מעניין למה זה לא עבד" אמרה הנערה.

"מי את?"

אמרתי מעט מבוהל

"אני סיידי, אבל אין זמן להכרויות. אנחנו חייבים לטוס מפה במהירות האפשרית."

כשהיא היא אמרה 'לעוף', מסתבר שהיא התכוונה לזה במלוא מובן המילה כי משום מקום הגיע  אריה אם ראש של נשר וכנפיים

וסחב אותנו על גבו, והתחיל לעוף.

 רכבתי פעם על סוסים,אבל על אריה אם ראש של נשר וכנפיים היה הרבה יותר קשה לרכוב.

לא היה מקום לשים בו את הידים, כי הכל היה מכוסה נוצות, ואפילו במצבי המבולבל הבנתי שהוא לא ישמח אם אמשוך לו בנוצות.

עצמתי עניים כי פחדתי מגבהים   אפילו יותר מאיש הנחש!.

הרגשתי שאנחנו יורדים גובה ופתאום נחתנו בחוזקה כשה"נשר אריה" מעד על הרצפה והתמוטט.

מה קרה לו? שאלתי בקול.

ומה הרג את אמא שלי אמרתי עכשיו כבר צעקתי בעצבנות

פריק הגריפון התעייף מלסחוב את שנינו אחרי שלא ישן הרבה זמן,

ואמא שלך אמרה סיידי בעצב "מתה על ידי אחד מבניו של מלך הכאוס אפופיס"

השם גרם לי צמרמורת,יש דרך להחזיר אותה? אולי אם הקסמים האלה שלך?

איך אתה יודע על הקסמים? שאלה בחשד.

ראיתי אותך הופכת אותו לחמוס אמרתי.

אאה! אמרה סיידי לא אין דרך להחזיר אותה אמרה בעצב כאילו זה קרה גם לה

ואז פשוט רוחי נשברה.

חברי הטוב רב איתי,אני בן יחיד מאז שאבא שלי ואחי מתו בתאונה ועכשיו אין לי אף אחד בעולם!

אפילו לא בני דודים שרוצים להכיר אותי.

ואז פשוט קמתי אם דמעות בעניים והסתכלתי קדימה כדי שהנערה לא תראה אותי בוכה. ואז ראיתי את הבית 

זאת הייתה אחוזה אם לפחות שלושה קומות,אבל ככל שהסתכלתי הבית, יותר שמתי לב שהבית נראה מעורפל יותר.

כאילו איזה קסם מנסה לגרום לי לא לראות את הבית אך הקסם לא חזק מספיק 

    כמו שאמרתי מקודם אמרה סיידי" אני סיידי וברוך הבא לבית בברוקלין.

הפרק הקודם		הפרק הבא