זכרונותיו של סוורוס סנייפ

אז כמו שהבטחתי- אחרי המבחן בנך, והמבחן במתמטיקה שהיה היום הגיע הזמן לעדכן פרק חדש.

אז תהנו ואל תשכחו להגיב, לדרג , להמליץ וזהו בגדול...

ויתור זכויות לגי קי רולינג

דירוג הפאנפיק: PG 

פאנדום: הארי פוטר 

זאנר: עצוב

שיפ: ג'ן

תקציר: סוורוס סנייפ מת בקרב על הוגוורטס. הארי פוטר יורש אותו ומוצא זכרונות ילדות מעניינים.

פרק שלישי:

כמה ימים אחר כך, אמא העירה אותי בבוקר עם חיוך מאוזן לאוזן.

הבנתי מיד- היום יום הבריחה.

תוך כדי שהתלבשתי התרגשתי וכמעט שקפצתי מרוב התרגשות  אך קול קטן ושקול במוחי אמר שוב ושוב- תירגע, סוורוס, אם אתה לא תתנהג כרגיל אבא יתחיל לחשוד.

כך הרגעתי את עצמי.

הגעתי לארוחת בוקר ואמרתי לאבא בוקר טוב מחויך, הוא השיב באמירה סתמית- בוקר.

לא נתתי לזה להעיב על יומי המאושר, כנראה המאושר ביותר בחיי.

היום בו אני משתחרר מאחיזתו של אבי המטורף ומתחיל לחיות כמו כל ילד קוסם רגיל.

חוץ מזה שאני אהיה ילד לאם חד הורית.

בכל אופן, אבא עזב את הבית ואמא ביקשה ממני לשבת על יד החלון ולהודיע לה אם מישהו מתקרב הביתה.

לבינתיים היא ארזה לנו כמה בגדים וכמה מאכלים משומרים.

לאחר כשעה וחצי, אמא קראה לי והלבישה אותי בעוד 2 חולצות, סוודר ומעיל.

אמא אבל ... למה? היום ה-30 ביולי, קיץ, חם...

אם תלבש עלייך הרבה בגדים יהיה לנו פחות לסחוב, היא הסבירה בחיוך עייף.

תיפרד מהבית ילדון, היא אמרה תוך כדי שהיא סורקת את הבית לראות אם לא שחכנו משהו.

יצאנו החוצה, תחזיק את היד שלי אמא אמרה.

היא הייתה לחוצה, שמעו את זה על הקול שלה.

גם היה לה פרצוף לחוץ.

חמוד תסתכל אלי, היא התכופפה לכיווני, אנחנו מתעתקים עכשיו, זה דבר מסוכן אם לא יודעים איך לעשות את זה. אתה לא יכול להתעתק כי אין לך טסט. לי יש ולכן אני יכולה לקחת אותך איתי. יש לי טסט כפול שזה אומר שאני יכולה להתעתק צד לצד עם עוד אנשים.

בקיצור- תחזיק חזק את היד שלי ואל תעזוב. לא משנה מה אל תעזוב!

זה מרגיש קצת לא נעים- לוחץ בכל הגוף אבל זה רק כמה שניות אז תתכונן...

הבנת?

יופי.

אחד, שתיים ו...שלוש

התעתקנו.

זה באמת לא היה כיף.

אני לא יודע מה עבר לי בראש אבל עזבתי את היד.

הפרק הקודם		הפרק הבא