דרארי לנצח!

הארי שלח מבט אוהב אחרון לעברו ועצם את עיניו, שוקע מיד בתרדמה.
וכשאני אומר 'לעברו', אני מדבר כמובן על הארנבון של הארי.
אדון פוטר, שכבר מלאו ימיו והגיע לגיל מופלג (עשרים ושש וחצי, כמו שהוא התעקש לדייק) לא הרבה לצאת מביתו, והבית גם לא הרבה לצאת ממנו.
התקשורת מזמן איבדה את עניינה במפורסם, שלא סיפק לה אף מידע נוסף לגבי אורח חייו, וגם לא סיפק לה מקום לינה ודברי מאכל.
הארי חי את חייו העריריים בבית המטופח והחדגוני של משפחת דרסלי לאחר שהביס את וולדמורט. הוא כמובן לא הרגיש בודד כלל, כי איזה גבר ממוצע ירגיש בודד עם ארנבון מטולא שיארח לו חברה בערב, וטלאים מאורנבים שיארחו לו חברה בבוקר.
אבל בזמן שהארי ישן שנת ישרים, וחלם על מציאות שבה הוא לא עשה את מה שעשה, ולא הוביל את חייו אל מסילה שצונחת לתהום של אומללות - מישהו דפק בדלת – מישהו מאוד לא רצוי.
הארי פקח את עיניו. הוא לא ידע מי הדופק, אבל הוא ידע שהוא לא רצוי. הרי כל אדם שבא לדפוק בדלת ביתו הוא לא רצוי. הוא משך את השמיכה מעליו והתרומם בעייפות.
אולי זה הדרסלים, שקיבלו סוף סוף את הידיעה שהמלחמה כבר חלפה לפני כמעט עשור?
או שזה ג'יני, שבאה להגיד לו שהיא מצטערת על ההחלטה שלה והיא רוצה לחיות איתו חיים מאושרים למרות הכול?
הארי ניתר מהמיטה ורץ אל הפתח, דורך אגב כך על שברי כוס תה שעברו יותר משהם יכולים לשאת.
גרם המדרגות שמימין לחדרו החליק לכמה רגעים מזכרונו, וכמעט שגרם להארי להחליק בעצמו במדרגות ולשחזר את תקרית חמאת הבוטנים.
הדפיקות שבו ונשמעו, רמות כמעט כמו ההלמות בליבו של הארי, כשהוא הושיט יד אל הדלת ו-
"ג'יני, אני יודע שלא הייתי צריך לשבור את שרביט הבכור! אני מבין שזה היה טיפשי ואני מקבל את התנצ-" הארי מיצמץ והביט שוב באורח. "אה, זה אתה."
האורח השיב לו מבט קריר.
"'אתה', אינה פנייה ראויה לאדם מבית אצולה," אמר דראקו מאלפוי ביהירות אופיינית.
"מה אתה רוצה?" שאל הארי, מתפתה לטרוק לו את הדלת בפנים ולחזור לחלום על טעויות העבר.
דראקו פלט אנחה עמוקה.
"אתה יודע, עם כמה שזה נחמד לחיות באחוזה מפוארת וליהנות מהחיים, אני תמיד מרגיש את הריקנות הזאת בבטן שלי. אני בודד," הוא השפיל את עיניו.
הארי בהה בו.
"סתם. יש לך קמח כוסמין?"
"בטח," הארי חיטט בכיסו והושיט לו שקית של קמח כוסמין.
"תודה," דראקו חייך. "אין חשש טבל ושביעית?"
הארי הינהן וסגר את הדלת. הוא משך בכתפיו. ככה זה עם שכנים, תמיד צריכים משהו.

טוב, עכשיו אני אספר לכם מה באמת קרה. רוני נתנה לי שם לפאנפיק ועל פי זה הייתי צריך לכתוב אותו. קרדיט לשיר ויונתן על הרעיון. :)

אה, והפאנפיק דורג PG מטעמי חשש טבל, שביעית וסלאש.