אלפים וקוסמים

נ.מ סופי

עברנו בזינוק אל לונדון וגריידי, אדליין, פיץ, קיף וביאנה התעקשו גם לבוא. האגריד ככה קוראים לו? הסכים אבל כשעוברים אל עולם הקוסמים רק אני עוברת לשם. הגענו לפונדק קטן שבהשוואה לאלפים נראה עלוב ומרופט. האגריד ניגש אל בעל הפונדק ואמר "7 בירצפות בבקשה!" האגריד הביא לנו משקה בתוך ספל שדמה בהגשה שלו בצורה מחשידה לבירה עם קצף. "זה בירה?" שאלתי. "לא לא! זוהי ברצפת שתייה מדהימה! תנסי" ענה האגריד. לקחתי קצת והרגשתי כאילו אני אכלתי 100 חתיכות עוגשמלו (יאמי!)! "אממ טעים!" אמרתי וניגבתי את פי עם שרוול השכמיה שלי. האגריד קידם אותנו אל קיר לבנים. "מה אנחנו עושים כאן? זה רק קיר לבנים" שאלתי. "זה..." התחיל האגריד להגיד אבל אדליין התפרצה.

"סליחה, אבל זו הדרך לסמטת דיאגון נכון?" אמרה אדליין. "נכון! איך את יודעת?" שאל האגריד בחביבות. "אני ואדליין, טוב, היינו קוסמים בהוגוורטס ו... טוב... שמה התאהבנו" ענה גריידי בהסמקה. "באמת? למה לא סיפרתם לי אף פעם?" שאלתי. "טוב, חשבנו שאולי לא תהיי קוסמת..." ענתה אדליין. "גם.. טוב, אתם גם קוסמים." פנתה אדליין אל  שאר החבורה (ה"כ אין לי כוח לכתוב את כל השמות שלהם). "קיף, אתה תהיה מכשף גדול. אתה וסופי יחד... טוב... זה יכול להיות שילוב קטלני. אתם שניכם יחד טוב... אתם חזקים" אמר גריידי. "ביאנה, את תהיי מכשפה שטובה בכשפי הגנה וכישופים מתוחכמים. אפשר לראות את זה עלייך" אמר קול של אישה שבקע מתוך הערפל. מהערפל יצאה חתול ופתאום החתולה הפכה לאישה עם גלימות ופקעת שיער שעליה כובע מחודד, כמו המצנפות בסרטי כשפים, האישה החזיקה שרביט שכוון על סופי, האישה אמרה כששרביטה עדיין כוון על סופי "לגילמינס" היא אמרה ואז אמרה"אני לא מצליחה?! איך?!!" היא אמרה. "מקגונגל תירגעי!" פקד האגריד על מי שכנראה הייתה מקגונגל. "אוקיי" היא אמרה. "בואו נלך לקניות ילדים!" אמר האגריד בשמחה.

"בואו!" אמר האגריד והוביל אותם לחנות שהיה כתוב עליה 'אוליבנדרס - יצרני שרביטים'. "תכירו את אוליבנדר ! יצרן השרביטים הטוב ביותר!" אמר האגריד. "שלום לכם! אני הוא אוליבנדר ואני אתן לכם שרביט." אמר דמות עם שיער מאפיר.

"בואי נתחיל איתך גברתי הצעירה, מהי יד השרביט שלך?" אמר אוליבנדר. אמרתי ימים והוא התחיל למדוד כל מיני דברים כמו המרחק בין שתי הידיים, אוזניים כל מיני. "הנה תנסי את זה" אמר והושיט לי קופסה בצבע ארגמן, הוצאתי אותה וראיתי שרביט יפהיפה. "שרביט מעץ אלון, 31 סנטימטר, ליבה של שערה מזנב ת'סטראל ומקור ברבור, גמיש, טוב לכישופי גוף. הוא הושיט לי הנפתי אותו ופתאום כל החנות הסתחררה ואש התחילה להופיע. "לא זה" אמר ולקח ממני את השרביט. "אוקיי, שרביט עץ מייפל, 34 סנטימטר, ליבה של נוצת עוף חול ונוצת ברבור שחור, גמיש, טוב לכישופי שינוי צורה. יש רק 2 שרביטים כאלו בעולם." הנפתי אותו ופתאום הרגשתי חזקה יותר, אור בצבע כחול בקע מהשרביט והתחלתי לעוף. זו הייתה תחושה מדהימה! "זה השרביט! תיזהרי איתו הוא חזק במיוחד" כל השאר קיבלו גם שרביטים:

גריידי - שרביט עץ דקל, 28 סנטימטר, ליבה של נימי דרקון, מוצק

אדליין - שרביט עץ דובדבן, 25.6 סנטימטר, ליבה של שערה של ויליה (ומשהו שאדליין הוסיפה, עוגשמלו), גמיש

פיץ - שרביט עץ ברוש, 27 סנטימטר, ליבה של נוצת עוף חול, מוצק

קיף - אותו שרביט כמוני

ביאנה - שרביט מעץ מהגוני, 30 סנטימטר, ליבה של שערה של ויליה, גמיש

המשכנו לקנות את שאר הדברים שצריך ועברנו אל תחנת הרכבת שלפי האגריד מובילה להוגוורטס. כל התאים היו מלאים אז התיישבנו בתא עם עוד 3 ילדים. "היי, אפשר לשבת כאן?" שאלתי, הם הסכימו. "היי, אז אני סופי ואלו פיץ, קיף וביאנה. מי אתם?" שאלתי. "אני הרמיוני" ענתה הילדה. "אני רון" ענה הילד הג'ינג'י. לילד האחרון קראתי את המחשבות, היה קל מאוד להיכנס והכל היה מבולגן כמו החדר של אחותי איימי אבל הצלחתי להבין שקוראים לו הארי. "אני..." ואז התפרצתי "אתה הארי" "כן" הוא ענה.

בדיוק אז נשמע צפצוף שהודיע שכולם צריכים לשים גלימות. זהו זה! הגענו להוגוורטס!

תגובות בונות?

הפרק הקודם		הפרק הבא