פרסבת׳ בהוגוורטס

פרק זה מוקדש לשלם ולפרופסור מקגונגל123

נ.מ פרסי

יצאנו מהמשרד של כירון, עדיין המומים ממה ששמענו. ״טוב, כדאי שנקנה ציוד״ אמרה אנבת׳. ״אבל אנחנו אפילו לא יודעים את הדרך לסמטת דיאגון״ אמרתי. ״כירון אמר שהוא ישלח מישהו שיקנה איתנו את הציוד״ השיבה אנבת׳. ״ אולי הוא כבר מחכה לנו״. ובאמת, כשהגענו לעץ של תאליה, ראינו את גרובר. ״גרובר!״ אמרתי בשמחה, ״כירון שלח אותך?״. ״כן״ אמר גרובר. ״הוא הסביר לי גם איך להגיע לסמטת דיאגון כדי שנוכל לקנות את הציוד שלכם.״ 

 ״אז.. שנצא?״ שאלה אנבת׳. ״יאללה״ אמרתי.

גרובר הוביל אותנו אל מקום שנקרא ״הקלחת הרותחת״. שהיה מלא באנשים עם גלימות ושרביטים. יצאנו דרך הדלת האחורית, וראינו שזאת דרך ללא מוצא. ״אני לא מבין״ אמר גרובר. ״כירון אמר לי שזה מפה.״ נשענתי על חומת האבנים בתסכול.

לפתע האבנים התחילו לזוז. ״פרסי״ אמרה אנבת׳ ״במה נגעת?״ ״אני לא יודע״ השבתי, ״אבל בואו ניכנס.״ נכנסו דרך החור שיצרו האבנים, והסתכלנו ברשימת הציוד. ״קודם כל נקנה שרביט״ אמרה אנבת׳. הלכנו אל חנות השרביטים, ואדם זקן

 בשם אוליבנדר ניסה להתאים לנו שרביט. הוא התחיל איתי.  אבל ככל שניסינו אף שרביט לא התאים. ואז אוליבנדר הוציא עוד שרביט אחד ואמר: ״27 סנטימטר גמיש, מכיל שיערה של בת ים.״ הוא הושיט לי את השרביט. החזקתי בו והרגשתי חמימות בין ידי. ״זה השרביט״ אמר אוליבנדר. ״ ועכשיו נעבור אלייך״ הוא הביט על אנבת׳ 

 אחרי שהוא התאים לאנבת׳ שרביט, הלכנו לקנות את שאר הציוד. אחרי שקנינו הכל חזרנו למחנה. ״כדאי שנארגן מזוודה״ אמרתי. אנבת׳. הנהנה. וכל אחד הלך לביתן שלו.

נ.מ אנבת׳

עדיין לא ידעתי מה אני מרגישה לגבי הווגרטס. לא הרגשתי כמו מכשפה, זה בטוח. אירגנתי מזוודה, מתתלבטת מה לשים בה. בסוף שמתי כמעט את כל הדברים שלי.

הסתכלתי שוב במכתב מהווגרטס. כל העיניין עדיין היה חדש לי. ומוזר. נשאר לי רק לחכות ל1.9 ולראות מה יקרה

הפרק הקודם		הפרק הבא