יש חצויים בהוגוורטס 2

המשכתי בראבו לי!

נ.מ כללי הארי פרסי

המשחק נגמר וכירון הבטיח להארי שייבנו את ביתן טרטרוס, הוא הבטיח לקוסמים האחרים שייבנו ביתן מיוחד להם כשהם יבואו. הביתנים היו מוכנים והארי עבר לביתן טרטרוס שעשו אותו שחור עם 2 מיטות ומפלצות על הקירות, התקרה הייתה בעיצוב חור שחור שמפלצות נכנסו אליו. הרצפה הייתה שחורה - סגולה ועם מפלצות עליה: קיקלופים, כימרות ועוד.... 

התחלתי ללכת אל המשרד של כירון, כדי לדבר איתו באיזה ביתן אני יהיה פוסידון או טרטרוס. הגעתי אל המשרד שלו, ראיתי שהוא היה עסוק בריסוס גבינה לפיו.

"אה, פרסי הגעת! רוצה קצת?" שאל כירון.

"אה... לא תודה. אז... באיזה ביתן אני יהיה?" שאלתי.

"אתה צריך לבחור" אמר.

"וואו תודה" אמרתי עם קצת זלזול.

"או שתחכה לאלים" אמר.

"רגע!" עצרתי אותו. "זאת אומרת שאני אצטרך להקריב לשני אלים אוכל?!" שאלתי.

"מבחינה טכנית, כן." אמר.

"לאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא!" אמרתי.

"אני מצטער נערי" אמר.

יצאתי מהמשרד.

הארוחה נגמרה והשירה בציבור התחילה. שמתי לב שאף אחד לא התקרב אליי ופרסי, כולם חוץ החברים שלי והחברה של פרסי. השירה בציבור התחילה ופתאום הגיע קיקלופ. כולם התחילו להילחם נגדו, אבל לרוב המחנה לא היה נשקים (בכל זאת שירה בציבור. יש רק דבר אחד מפחיד: שנגמר המרשמלו!), רק לביתן אפולו היה קשת וחצים ולכמה מהחניכים היה פגיונות וזה לא כל כך עזר.  אני, פרסי ורון התאמנו על מהלך שמתאים למצבים כאלו.

"אציו!" צעק רון והשרביט שלו הגיע אל פרסי.

"הארי אתה מוכן?!" שאל פרסי.

"כן!" עניתי לו והתחלנו במהלך.

פרסי ואני רצנו אחד לשני, החזקנו ידיים והתחלתי להפוך בהדרגה למנטיקור. בהתחלה התחלתי להתרחב עד לרוחב של מנטיקור ואז הרגשתי שמישהו מועך אותי עד שהגעתי לגובה ממוצע של מנטיקור, פתאום צמח לי זנב ואז התחילו לצמוח לו קשקשים, הגוף שלי התחיל להיות חם ואז הבנתי יש עליי פרווה. זהו זה! אני מנטיקור!

הראייה שלי נהייתה חדה יותר וראיתי את פרסי ביד אחת מנסה לספוג מים מהלחות וביד עם השרביט הוא התחיל לעשות את הלחש האהוב עליו - אגואמנטי. הוא הצליח! הוא התחיל ליצור מערבולת קטנה שהרחיקה את הקיקלופ מהאזור עם כולם.

התחלתי לתקוף את הקיקלופ עם הזנב שלי אבל הוא הצליח להתחמק מכל המכות. ראיתי את פרסי עושה עם האצבעות שלו מספר 2. שלב שתיים חשבתי והתחלתי להתקדם אליו. הוא נגע בפרווה שלי (לא בזנב אל תדאגו!). מיקדתי את כל כוח הרצון שלי. בום! שמעתי רעש כמה מטרים לפנינו ואז ראיתי את זה.

הצלחנו! המנהל הזה של הארי צדק! אנחנו באמת יכולים! חור שחור נוצר לפנינו בגודל שבן אדם יוכל להיכנס אליו. קפצתי אל תוך החור.

"אההההההה!" צעקתי.

"פרסי!" צעקה אנבת' נראה לי. "כירון תעשה משהו!"

"מצטער, אבל אני לא יודע מה לעשות נערתי..." אמר כירון (אני מנחש לפי הקולות(הערת המחברת: הוא לא יכול לראות אף אחד כשהוא בחור השחור))

"אתה!" צעקה אנבת' "אתה רצחת את החבר שלי!"

פתאום החור נפתח ונפלתי על הקרקע. מסתבר שכבר בוקר. התחלתי להתקדם אל ביתן אתנה ולראות את אנבת'. ראיתי את אנבת' צורחת על הארי, כשהארי קשור לעץ.

"מה עשית לו?!" היא צעקה.

"כלום!" אמר הארי בפחד.

"תחזיר אותו!" היא אמרה.

"אני לא יודע אי-איך!" הוא אמר.

"לא ניסיתם את זה כבר?!" היא שאלה.

"זא-זאת פע-פעם רא-ראשונ-ראשונה ש-שניסי-שניסינו א-את ז-זה" אמר בפחד.

"אני אשחרר אותך. רק תגיד לי איך אני מחזירה אותו!" צעקה.

"אמרתי לך. אני לא יודע איך!" אמר הארי.

"אתה משקר!" היא אמרה.

"איפה החברה הזאת שלך?! היא בטח תדע!" אמרה אנבת'

"א-אני לא-לא יודע!" אמר.

"תעזבי אותי בשקט!" הוסיף.

החלטתי להתערב.

"אנבת' תעזבי אותו! אני כאן!" צעקתי והתחלתי לשחרר את הארי מהחבלים.

"פרסי! איפה אתה?!" היא שאלה בהתרגשות.

"אני ממש כאן מולך" עניתי לה.

"לא אתה לא, אני לא רואה אותך!" היא אמרה.

"מה?!" צעקתי בהלם.

"פרסי, נראה לי שהמעבר בחור השחור שיצרנו גם עשתה עלייך את הלחש אוונסקו באופן קצת שונה (אוונסקו - לחש העלמה)" אמר הארי.

"איך אני חוזר להיראות?" שאלתי.

"אני יודע איך" אמר גבר עם זקן.

המשך יבוא... תכתבו בתגובות מי אתם חושבים שזה! גם מה נראה לכם קורה אם הרמיוני? לא ראיתי אותה בזמן האחרון...

הפרק הקודם