הנכד 2

זה היה יום ההולדת ה16 של הארי פוטר. חברתו הטובה ישנה על מיטתו, והוא ישן על מזרן.

הוא התעורר והעיר את חברתו.

"מזל טוב, הארי." היא חיבקה אותו.

"תודה הרמיוני. בואי נרד לאכול ארוחת בוקר." הוא הציע. השניים ירדו במדרגות. בן הדוד השמן

של הארי ישב ליד השולחן והסתכל בטלוויזיה ודודתו פטוניה בישלה. הארי חזר בתחילת החופש

הגדול לבית נטול דוד ורנון. הוא ופטוניה התגרשו ופטוניה קיבלה משמורת מלאה על דאדלי, בנם.

הארי והרמיוני התיישבו ליד השולחן ופטוניה הביאה עוגה לשולחן. העוגה הייתה עוגת שוקולד ועליה

היה כתוב 'מזל טוב'. "תודה דודה פטוניה."

"בבקשה. קנינו לך מתנה." פטוניה אמרה והביאה לו טלפון. "שתוכל לתקשר איתנו כשתהיה בבית הספר."

"תודה. דודה פטוניה, את יודעת שאת-" הארי התחיל לדבר אבל דפיקה בדלת קטעה אותו.

פטוניה הלכה לפתוח את הדלת.

"הם אמרו שאתה מכיר אותם." פטוניה חזרה ואחריה הגיעו שבעה נערים. אחד עם שיער שחור

ועיניים בצבע ירוק כמו של ים, נערה אחת עם שיער בלונדיני ועיניים בצבע אפור סערה, נער עם
שיער בלונדיני ועיניים כחולות מחשמלות, נערה עם שיער חום ועיניים שהתחלפו בין ירוק לכחול,

נער עם שיער שחור מתולתל ועיניים חומות כהות, נערה עם שיער חום קינמון מתולתל ועיניים

זהובות, ונער עם שיער שחור קצוץ ועיניים חומות.

"היי הארי." הנער עם השיער השחור ועיניים הירוקות אמר.

"פרסי." הארי אמר בהקלה וחיבק את חברו הטוב אותו לא ראה יותר מחצי שנה. אחרי סבב
חיבוקים עם השבעה ועם הארי והרמיוני, הארי אמר, "דודה פטוניה, דאדלי, תכירו את החברים

שלי. פרסי, אנבת', פרנק, ג'ייסון, הייזל, פייפר וליאו. חבר'ס, אלו הדודה שלי פטוניה והבן דוד שלי דאדלי."

"נעים מאוד." אנבת' לחצה את ידה של פטוניה.

"איפה רון וג'יני?"פרסי שאל את הארי.

"במחילה." הארי ענה.

"וסבא שלי?"

"לא חזר. לא שאני יודע. אין לי יותר חלומות עליו."

"יופי. שיישאר מת."

"קח, הארי. מתנת יום הולדת." ג'ייסון זרק להארי שתי חולצות. אחת כתומה ואחת סגולה.

"החולצה הכתומה היא ממחנה החצויים, והסגולה ממחנה יופיטר."

"תודה, חבר'ה. אין עליכם." הארי אמר.

"בבקשה."

"אנבת', איך את?"

"אני בסדר." אנבת' אמרה. היא חשפה חלק מהבטן שלה. הייתה שם צלקת. "כאב

בהתחלה, אבל אחרי כמה ימים כבר לא."

"אני שמח שאת בסדר." הארי אמר. "מה שלומכם?"

"אנחנו בסדר. התגעגענו אליכם." הייזל אמרה.

"גם אנחנו." הרמיוני ענתה. עוד פעם הייתה דפיקה בדלת והפעם דאדלי הלך לפתוח אותה.

הוא חזר עם שני נערים ג'ינג'ים.

"ג'ין!" הארי חיבק את הנערה ונישק אותה.

"היי הרמ." הנער הג'ינג'י התקרב אל הרמיוני והיא נישקה אותו.

"היי רונלד."

"ג'יני, רון, תכירו את דודה שלי פטוניה ואת דאדלי. דאדלי, דודה פטוניה, תכירו את רון,

החבר הכי טוב שלי, ואת ג'יני, החברה שלי."

"מה כולכם עושים פה?" הרמיוני שאלה את כל חבריה בזמן שפטוניה ודאדלי יצאו מהמטבח.

"ורון וג'יני, איך הגעתם לפה?"

"פרד וג'ורג' עשו לנו התעתקות צד לצד." ג'יני התחילה לענות. "אבל הם פגשו שתי מוגלגיות

בחוץ אז הם מדברים איתם. רצינו לראות אתכם, ולהזמין אתכם אלינו עד סוף החופש."

"ואנחנו רצינו לעדכן אתכם שהסכימו לנו להזמין אתכם למחנה החצויים בשנה הקרובה." פרנק ענה.

"אנחנו בפנים." הארי ענה.

"אבל מה עם הלימודים שלנו?" הרמיוני שאלה.

"דמבלדור יבוא איתכם והוא ילמד אתכם כל מה שאתם צריכים." פרסי ענה. "כבר דיברנו וקבענו את זה."

"אתם תתחלקו לביתנים ותהיו איתנו." פייפר אמרה.

"תלחמו איתנו, תתאמנו איתנו, ואולי אפילו נצא ביחד למסע חיפושים." ליאו אמר.

"אנחנו נבוא לאסוף אתכם מהמחילה בראשון בספטמבר." אנבת' אמרה והיא וכל חבריה יצאו מהבית.

"אנחנו נבוא לאסוף אתכם מחר בשבע בערב." רון אמר והוא ואחותו חיבקו את חבריהם ויצאו גם הם.

"עומדת להיות לנו שנה משוגעת." הרמיוני אמרה להארי באותו הערב, לפני השניים הלכו לישון.

______________________________________________________________________________________________________________________________________________________

תגובות? איך יצא?

הפרק הקודם		הפרק הבא