רמוס לופין יכול לשנות *גמור*

בגלל שביקשתם יפה העליתי היום עוד פרק, אל תשכחו להגיבבב, אוהבתתכם

קריאה מהנה!

פרק 3- קונדסאי- קלאסי

נ''מ רמוס:

אני סיריוס ג'יימס ופיטר הפכנו לחבורה שלימה אמיתית ומגובשת, קראנו לעצמנו הקונדסאים, בואו תשמעו למה...
היינו יוצאים לטייל בלילה עם גלימת ההיעלמות, היינו מלכלכים וזורקים חפצים שטותיים בכל מקום בלי הפסקה, הכנו פולימיצי ומתחנו תלמידים, הטלנו קללות על תלמידים, וזה רק ההתחלה. למרות כל ניסיונותיי לא הצלחתי לגרום לחבריי להתייחס למקום ברצינות, ללמוד כמו שצריך ולהפסיק להתעסק בשטויות ומתיחות. ותוך כדי כך הייתי צריך ללמוד, להכין שיעורים ומטלות לבצע עונשים מדי פעם, (לא כמו ג'יימס וסיריוס אבל גם אני מדי פעם נכנסתי לעונש) ובנוסף לכך כל חודש ללכת לצריף בהוגסמיד ולסבול כל הלילה, פלוס יומיים חולשה לפני ואחרי.
מדי פעם חבריי שאלו אותי מה קורה לי (בסביבות ירח מלא), שאני חולה ונעלם בלילה. והמצאתי תירוצים, אבל נראלי שהם חשדו שאני מסתיר איזה סוד, מה שהיה נכון.

התלמיד האהוב להתעללות אצלנו היה כמובן סבר מאוס המכונה סוורוס סנייפ על פי רוב האנשים, או סוו על פי לילי אוואנס אהבת חייו של ג'יימס.
היינו מטילים עליו קללות מביישים אותו מותחים אותו ומציקים לו בלי הגבלה, ולהיפך, הייתה ביננו 'מלחמה' תמידית- מהיום שנפגשנו.
יום אחד כשהסתובבנו בלילה סיריוס החליט שזה משעמם מדי רק לטייל ולחפש מעברים נסתרים, אז הפלנו דברים, הפעלנו קסמים על שריונות והם התחילו ללכת ועוד, פיבס הצטרף להרס שחוללנו. המורים באו שיתקו והחזירו כל דבר למצבו ולמקומו, אבל באורח פלא הם חזרו ל'חיים', המורים החלו להשתגע הם לא הבינו מה קורה, ולא יכלו לראות אותנו עם גלימת ההיעלמות. כשלפתע מקגונגל חשבה שאולי זה אנחנו והלכה לכיוון מגדל גריפינדור, רצנו בין כל המעברים שהכרנו ופרצנו לחדר כשאנחנו שומעים את צעדיה של מקגונגל מרחוק, נכנסנו למיטות והעמדנו פני ישנים. מקגונגל נכנסה לחדרנו וראתה ארבעה בנים ישנים, היא חזרה לעזור למורים שכמעט הצליחו להשתלט על החפצים שכבר לא התנגדו וחזרו ללכת בכל פעם (מעניין למה), ואנחנו השתוללנו בחדר ועשינו מלחמת כריות ובלגן.
הייתה פעם אחת שתלמידי שנה שלישית פלוס יצאו לעיירה הוגסמיד, הכנו פולימיצי מראש, והתחזנו אל 3 תלמידי שנה רביעית. אבל כדי שלא יתפסו אותנו נעלנו אותם בשירותים של שלושת המטאטאים, היה ממש כיף, ושכחנו מהם. בערב הודיעו שחסרים שלושה תלמידים משנה רביעית, אז הלכנו (דרך הצריף שבו אני הופך לאדם זאב) שיחררנו אותם ומחקנו להם את הזיכרונות מאותו יום. 

זה היה בשנה הראשונה, בקטנה, חכו מה יהיה בהמשך....

הפרק הקודם		הפרק הבא