להציל את אבא

סידני הגיעה לשדה התעופה. היא הופתעה שהיה אחד באזור שלה, אבל מסתבר שהרבה קוסמים באזור היו מבקרים בעולם המוגלגים. למזלה של סידני, העובדים בשדה התעופה היו קוסמים, לכן לא הייתה צריכה להסתבך עם מושגים מוגלגיים ודברים כאלה. "נוסעי טיסה 502 נא לעלות על המטוס" סידני שמעה קול ממוחשב בכריזה, סידני בדקה בכרטיס הטיסה שלה וראתה שהיא הטיסה הבאה. היא נכנסה לדיוטי פרי, קנתה לה המבורגר, מה שהתגלה שדי טעים, תהתה למה בשדה תעופה של קוסמים יש אוכל מוגלגי והתיישבה על ספסל. 

"נוסעי טיסה 483 לישראל נא להתקדם לעבר המטוס" הפעם זו הייתה הטיסה של סידני. היא גררה את המזוודה הכבדה שלה לעבר המטוס והתיישבה במקומה.

לצידה של סידני התיישבו שני ילדים בעלי שיער שחור וקצר, שהיה מבולגן ופרוע. "היי, אני ג׳קלין" אמרה הנערה עם השיער הקצר שהגיע עד האוזניים. "וזה סמי" ג׳קלין הצביעה על נער שנראה כמוה, רק עם שיער טיפה יותר מסודר ומסורק."ואת?" שאלה ג׳קלין. סידני ראתה שהנערה מחפשת להראות נחמדות אז ענתה בנימוס "סידני. סידני קלוגופן.ל אן אתם נוסעים?" "לעיר בשם פתח תקווה. אנחנו סקיבים , אז שלחו אותנו לפנימייה בשביל שנלמד קצת" הנערה לא נראתה כאילו העובדה מפריעה לה, והמשיכה לדבר. "לאן את נוסעת?" הנערה שיחקה עם קשת הצפרדע שלה. "גם לשם, אבל אין לי איפה לגור, אולי אוכל להצטרף לפנימייה שלכם?" סידני התרגשה. הנערה התחילה להתחבב עליה. "לצערי, אני לא חושבת זה אפשרי, אבל אולי תוכלי ללון במלון שליד! תראי, זה מכשיר מיוחד שהביאו לנו, הוא פורט אוניות וחרמשים לשקלים, שזה כסף ישראלי. את מכניסה אונייה אחת, והנה, יוצא פה, 2000 שקלים. זה הרבה! תפרטי כמה אוניות ותשכרי חדר במלון. מגניבב!" סידני וג׳קלין המשיכו לפטפט עד לנחיתה. "אה, ג׳קלין, נראה לי שהגענו" סידני ראתה את כולם חולפים על פניה בדרך ליציאה "או, נכון. ובבקשה, תקראי לי לין" 

סורי שיצא כזה קצר, שלוש תגובות וממשיכה! 

הפרק הקודם