רוז גרינגר וויזלי ישבה בכיסא שלה בשולחן של גריפנדור ובחשה בכפית בקערת הדייסה שלה בלי חשק. עד שיגיע ליאם (כן, זה השם של הינשוף שלהם) עם הנביא היומי מאמא אחרי שהיא סיימה לקרוא, אין לה מה לעשות. הלימודים יתחילו בעוד שעה והיא אפילו לא טעמה מהאוכל, הגמדונים האלה לא יודעים להכין דייסה טעים, וקינמון זה הדבר הכי בדייסה.
היא קמה מהמקום וחצה את האולם הגדול לעבר השולחן של סלית'רין. כשהגיעה לשם קראה בקול "היי סקרופיו!" וסקרופיוס נתן לה כיף. "היי רוז, מה קורה, איך בשולחן השויצרים?" סקרופיוס מאלפוי תמיד מנסה לעליב אותה ולא מצליח. הוא כל כך טוב לב, פלא שלא שיבצו אותו בהפלפאף. "היי אלבוס" אמרה רוז, קצת יותר בשקט, כשראתה שאלבוס לא מתייחס אליה "אוי אלבוס, נכון שאתה בסלית'רין ואני בגריפנדור אבל אנחנו בני דודים, תגיד לי אלבוס, מה קרה?" "לא קרה לו כלום," צחק סקרופיוס ונגס בעוגת קדרה שהביא מהבית "הוא סתם עצבני כי פרופסור פליטיק הוריד 15 נקודות מסלית'רין אתמול כי כי הוא צבע לו בטעות את השיער בסגול בזמן שהוא ניסה להרחיף את הצפרדע שלו בשיעור"
"זה לא באמת נורא, ברגע שליאם יגיע אני אשלח מכתב לג'ורג ואשאל אותו מה הם עשו בשיעור לחשים פעם, הוא ו..." היא בלעה רוק." פרד. היי, הנה ליאם!" הינשוף הערמוני נחת בקלילות בתוך כלי החמאה של שולחן סלית'רין ואלבוס הבליע חיוך כשחשב על התלמידה הג'ינג'ית שיושבת משמאלו שעוד רגע תתלונן ש"כל פעם יש נוצות על השולחן, לא ידעתי שהגמדונים משירים נוצות" כשרוז נעצה מבט מודאג בעיתון שהחזיקה בידה ושכותרתו היתה: "משרד הקסמים נערך להתמודד עם נגיף הקורונה"
|
|
|
|
|
|
|