וויתור זכויות יוצרים לרולינג שכתבה את הארי פוטר
ולישי ריבו ששר את לשוב הביתה
וכמובן המון תודות לעמית הבטאית שלי!
"אנחנו צריכים לכתוב שיר לכבוד יום הולדתו של אדון האופל," אמר לוציוס. "רעיון מצוין," אמר זנב תולע ועיניו אורו. בלטריקס תלשה דף מהמחברת שלה. "קדימה," היא אמרה. "ממה נתחיל?" מקנייר נופף בשרביטו ומוזיקה התחילה להישמע "בואו פשוט נאלתר..." אחרי שעה של הכנות השיר היה סוף סוף מוכן:
הגיע הזמן להרוג לעזוב הכל ולבגוד לשוב לאדון האופל, לא אדון אחר הגיע הזמן להתעלות גם אם פספסנו כמה בוצדמיות אפשר לרדת יש רכבת חזרה לנוקטורון
הכל אפשר רק אם נרצה האדון תמיד מוצא גם אם הארי נמצא אי שם הרחק בקצה טהורי הדם אותו יהללו כשאוכל המוות קורא הצילו אז אדוננו מגיע אפילו
אפילו שעשינו משהו רע הוא מוחל וסולח מוחל וסולח מושיט שרביטו לעינוי ונותן ברחמיו את הזכות לחיות ולשוב אליו
הגיע הזמן להתחרט אם כבר לברוח אז מהמוגל אם כבר לקחת אז לקחת בשביל להרוג וזה הזמן להתקרב לא לפחד מהכאב ואם לענות אז כבר לענות מכל הלב
הכל אפשר רק אם נרצה האדון תמיד מוצא גם אם הארי נמצא אי שם הרחק בקצה טהורי הדם אותו יהללו כשאוכל המוות קורא הצילו אז אדוננו מגיע אפילו
אפילו שעשינו משהו רע הוא מוחל וסולח מוחל וסולח מושיט שרביטו לעינוי ונותן ברחמיו את הזכות לחיות ולשוב אליו ---------------------------- אוכלי המוות גמרו לשיר מול אדונם את השיר, מחכים לתגובה. "נו, מה אתה אומר, אדון?" שאל יאקסלי. וולדמורט לא התרגש. "מילא ישי ריבו," הוא אמר בבוז, "אבל לא יכולתם לבחור את סדר ההריגה?" שתיקה מביכה השתררה בחדר עד שדולחוב הפר אותה, "אתה מתכוון לסדר העבודה?" "קרושיאטוס!" וולדמורט שאג. "לא שאלתי אותך, זה היומולדת שלי!"
אשמח לתגובות
(ואיחולי מזלטוב לוולדמורט כמובן, אף אחד לא רוצה קרושיאטוס נכון?)
|