"בלה, הגעתי!" נשמעה צעקה ברחבי הבית כשצ'ארלי נכנס הביתה. בלה רצה אליו עם חיוך מאושר על פניה, "שלום אבא!" צ'ארלי גיחך, "מה קרה שאת כל-כך מאושרת היום?" "אבא, אני כל-כך אוהבת אותו!"
צ'ארלי הביט בה במבט מוזר, "מה אמרת?" "אני אוהבת בו הכל, את המראה שלו, איך הוא נראה כזה עדין, אבל הוא גםספורטאי טוב, הוא חמוד, מצחיק, יפה..." "יופי, ב-" צ'ארלי התחיל להגיד, אבל בלה ערה אותו באמצע. "אני פשוט סוגדת למי שיצר אותו, וכמה שזה נשמע מוזר, אפילו את המשפחה שלו אני אוהבת!"
על פניו של צ'ארלי עלה חיוך. "אני שמח בשבילך." הוא אמר. שטף הדיבור של בלה הפסיק, היא קמטה את מצחה בבלבול, "מה אמרת?" "אמרתי שאני שמח בשבילך, רק עכשיו אני מבין כמה את אוהבת את אדוארד..." הוא אמר. מצחה של בלה התקמט עוד יותר בחוסר הבנה. "רק תסבירי לי למה זה מוזר שאת אוהבת את המשפחה שלו-" "מי דבר על אדוארד?" התפרצה בלה. "רגע, אז על מי דברת? יש לך מישהו אחר?" "לא, אבא, דיברתי על הארי פוטר החדש," אמרה בלה. "אוה..."
|