היכולת החדשה והמסוכנת

אתה בטוח?" שאלה סופי ותלשה לעצמה ריס. "כלומר, אם הילדה הזאת באמת הייתה עם הנסתרים, היא כבר הייתה משתמשת בכוחות שלה, לא?" "בנוגע לנושא הזה, אני לא בטוח בכלום." הודה טירגן, "אבל בואי נקווה לטובתינו, ולטובת כל הערים האבודות, שהילדה המסתורית הזאת והנסתרים לא משתפים פעולה.

לאחר פוקפייר, כשסופי עמדה לזנק הביתה, מישהו נגע בכתפה. סופי הסתובבה. מולה עמדה ילדה שהיא לא הכירה, אבל בכל זאת היא נראתה מוכרת. ואז הכתה בה ההבנה. אותו שיער חום כהה וגלי שגלש על כתפייה, אותם עיניים תכולות חודרות.

זאת הייתה הילדה מהחלום. אבל סופי ראתה פרט אחד שונה במראה שלה: על מפרקי ידה היו כוויות, והם נראו יחסית טריות. "את סופי פוסטר?" שאלה הילדה המסתורית. סופי הנהנה בשקט, בידיעה שאם הילדה הזאת עובדת עם הנסתרים, היא כבר יודעת מי זאת סופי.

"אני אלי" אמרה הילדה. "ויש לי בקשה". "אני אפילו לא מכירה אותך". השיבה סופי. אלי נאנחה. "בסדר" היא השיבה. "אז אולי כדי שנשב. יש לי סיפור ארוך לספר". "יהיה לי יותר קל להבין את זה אם אראה את זה." אמרה סופי.

אלי הנהנה. " בסדר, אבל תעשי את זה מהר. סופי נכנסה לתודעתה של אלי וראתה מספר זכרונות. בזיכרון הראשון נראתה אלי, בערך בת חמש, גורמת לאלוואר להופיע ליד ביתה של סופי, ואז בורחת כי היא חשבה שסופי הבחינה בה.

בזיכרון אחר אלי נראתה בערך באותו הגיל, בעוד הנסתרים מכנים אותה חסרת תועלת והיא שהיא הייתה צריכה להוביל אותה למונלארק לא ילדה אנושית עיניים חומות.

בזיכרון אחר ראו את אלי בורחת מהנסתרים, ומשוטטת לבד בערים האסורות. בזיכרון האחרון ראו את אלי בערך בגיל שהיא עכשיו, בעוד הנסתרים מנסים לגרום לה לחזור אל הארגון שלהם. שלא הסכימה, הם צרבו אותה שוב ושוב, עד שהיא השתמשה בכוחותיה כדי להתשגר לסופי. סופי יצאה מהתודעה של אלי. "עכשיו את יכולה לשמוע את הבקשה שלי?" היא שאלה. סופי הנהנה. אלי נשמה נשימה עמוקה ואמרה: "אני רוצה להצטרף לברבור השחור".

------------------------------------

אשמח עם תעשו תגובות בונות. אני אמשיך מחר או מחרותיים. יש גם סיכוי להיום, אבל סיכוי ממש פצפון

הפרק הקודם		הפרק הבא