החצויה החדשה (הלא בדיוק חצויה)

היי כולם. אני יודעת שהפרקים קצרים, אבל אני אוהבת שזה ככה. ת'אמת שיש לי את הסיפור מוכן מראש ואז אני פשוט מחלקת לפרקים ומשנה מעט. מקווה שזה בסדר. 

פרק 3- אז זה באמת?

כיחכחתי בגרוני. "סליחה? מה אמרת? חצויה?" אמרתי בזהירות. "כן. חצויה. זה אומר שאחד ההורים שלך אל אוליפי." אמר פרסי בשאט נפש. "אל אולימפי?" שאלתי. "כן, על המיתולגיה היוונית שמעת?" שאל אותי. "ברור." עניתי. " אז חצוים אלו ילדים שהורה אחד שלהם הוא בן- אנוש וההורה השני אל." הסביר לי. "כן בטח." גיחכתי. "זה באמת, ברי. וככל שאנחנו גדלים הם באים יותר." אמר. "מי בא?" תהיתי. "המפלצות. מה שתקף אותך קודם, מה לדעתך זה היה, אה?" טען נגדי. "אז גם אתה חצוי?" ניסיתי להבין. "כן, אני הבן של פוסידון." הודה פרסי. "אל הים? תוכיח." ניסיתי אותו. פרסי נאנח והרים את ידו. המים אשר באגרטל הזכוכית שהיה מונח על השולחן עלו כבקסם והתפתלו לצורות באוויר. "מרוצה?" צחק למראה פי הפעור והוריד את ידו. המים חזרו לאגרטל. "אז זה באמת?" לחשתי. "כן, ולפי מה שקרה היום המפלצות כבר עלייך." הוא נראה מהורהר. "ומה זה אומר?" שאלתי. "זה אומר שצריך להביא אותך כמה שיותר מהר למחנה החצוים."

ואני יודעת שבעיקרון פרסי שולט רק במים מלוחים, אבל תזרמו, סבבה?

הפרק הקודם		הפרק הבא