למה רון פוחד מעכבישים?

"יום טוב, מולי!" קרא ארתור ויצא לעבודה.

ילדיהם של מולי וארתור וויזלי- פרד וג'ורג' (9) רון (7) וג'יני (6) נשארו בבית כי היו צעירים מדי בשביל ללכת לבית- הספר הוגוורטס.

ארבעת הצעירים אהבו לשחק קווידיץ'. מולי הייתה מכשפת מקלות כדי שיעופו עד גובה של מטר אחד כדי שהילדים לא יפלו, והיא כישפה אגוז מלך כדי שישמש אותם כסניץ'.

כל שאר הכדורים היו כדורים רגילים.

פרד היה החובט, ג'ורג' המחפש, רון השומר וג'יני ניסתה לעזור בלקלוע כדורים לסל אך היא היתה קטנה מדי ועוד לא יכלה לעלות על מטאטא אז היא רצה עם רגליה הקטנות בנסיון להגיע לעמודי השער.

רון וויזלי לפעמים סבל  מסיוטים על הדברים שג'ורג' אהב לספר לו על אתם- יודעים- מי.

הוא אהב לספר לרון שאתם- יודעים- מי היה מענה אנשים עם הנחש שלו וצבא העכבישים והאקרומנטולות שיש לו.

הוא היה ממשיך בסיפורים המומצאים שלו עד שרון בן השבע היה מתחיל לבכות, רץ לאימו והיא הייתה מענישה את ג'ורג', דבר שלא כל כך עזר כי פרד היה תופס את מקומו.

לילה אחד, רון חלם שזה שאין לנקוב בשמו מגיע ל'מחילה', נכנס לחדרו של רון ומניח עליו עכביש ענק, ומסתכל עליו מלמעלה, עם פרצוף לבן, מכוער ומפחיד.

''בו!!!'' נשמעה צעקה ורון קם בבהלה וראה רוח רפאים לבנה חסרת פרצוף עומדת מעליו.

" אימאאאאאאאאאאאא!!!!!!!!!!" צרח רון בהיסטריה.

" וואו לא חשבתי שזה כל כך יצליח לי.." אמרה הרוח והורידה את המסכה.

זה היה פרד.

רון נשכב בהקלה בחזרה על מיטתו."מה אתה רוצה?" "לאחל לך מזל טוב" ענה ג'ורג' שהופיע ליד רון

"מה?" תהה רון המבולבל. "אוי נו איזה טיפש אתה. אמא קוראת לך לארוחת בוקר".

אחרי ארוחת הבוקר פרד ג'ורג' ורון הלכו לשחק. פרד וג'ורג' שיחקו ממש טוב, כמו תמיד. אבל רון? איך לומר את זה... קצת פישל...

הוא עדיין חשב על איך הם הבהילו אותו בבוקר. והוא כעס עליהם. מאוד.

פרד צעק עליו אחרי האימון ואמר ל שבהוגוורטס הוא יעשה כל מה שהוא יוכל לעשות כדי שרון לא ישחק קווידיץ' "אלא אם כן תהיה בסלית'רין" הוסיף ג'ורג' בנבזיות.

אחרי שפרד וג'ורג' הלכו רון הלך למחסן הקוודיץ' ומרוב כעס עליהם- פוצץ את הכדור ששימש בתור מרביצן והעיף אל מחוץ לחצר את המקל ששימש בתור המטאטא של פרד.

אחר כך הוא עלה לחדר שלו כדי לנוח קצת, הדובי שלו מימי חבוק בין ידיו.

"אמא!!!!" נשמעה צעקה מבחוץ "רון פוצץ לי את המרביצן ולקח לי את המטאטא!!!!!"

רון שמע את המדרגות חורקות והבין שפרד בדרך אליו.הוא חיבק שוב את מימי ועשה את עצמו ישן.

פרד נכנס לחדר, ג'ורג' אחריו, ונעמד מול המיטה של רון. רון פתח את עיניו רק קצת כדי שיוכל לראות מה הם עושים.פרד קלט שהוא פתח את העיניים 

ואמר לו בכעס  "רונלד ביליוס וויזלי. למה פוצצת לי את המרביצן ולקחת לי את המטאטא? עכשיו אתה יודע מי יבוא ויהפוך אותך ואת הדובי שלך לעכבישים!!!"

רון המפוחד התחיל לבכות וחיבק חזק-חזק את מימי, כלפתע הוא הרגיש שהפרווה של מימי מרגישה אחרת, מוזרה- קשה קצת כמו של... רון פתח את עיניו וראה את פחדו הגדול מתגשם- עכביש!!!!!!!!!!!!

"אההההההה!!!!!!!!!!!! נשמעה צרחה ומולי, שבישלה כמו כמעט תמיד- לא הבינה מה קרה.

היא ראתה גוש כתום בוער (שהיה השיער של רון)  שרץ אליה. "מה קרה?" היא חקרה אותו אחרי שנרגע

"ז...זה פרד.. הוא הפ.. הפך את הדובי שלי לעכ..לעכביש" סיפר לה רון ברעד "העכביש למעלה" הוא הוסיף ופרץ בבכי מחודש

מולי רצה ללמעלה ואחרי שהקטינה את העכביש (רדוציו!).

כמה דקות אחר כך- פרד היה בריתוק לשבוע

כמה שנים אחר כך- התברר שלרון עדיין יש עכבישופוביה (חחח סתם אני לא יודעת איך קוראים לזה אבל הבנתם, נכון?)