הארי עבר על פני שטיח הקיר של ברנבס השוטה שלוש פעמים.
בכל פעם שעבר מול שטיח הקיר, הוא חשב בחוזקה: "אני צריך את החדר בו השתמשנו בצבא דמבלדור, אני צריך את החדר בו השתמשנו בצבא דמבלדור, אני צריך את החדר בו השתמשנו בצבא דמבלדור."
הארי רצה להיכנס לאותו חדר בדיוק כי הוא זכר ששם היו מכשירים לאיתור אופל - ראי אויבים ומלשינוסקופים, אשר להם היה זקוק בכדי לצייד את המפקדה החדשה של מסדר עוף החול.
כעבור כמה דקות ארוכות, ממול לשטיח הקיר, נוצרה דלת מאין. סוף סוף הוא הגיע שוב לחדר הנחיצות.
הארי פתח את הדלת ובהתחלה הופתע מעט ממה שראה.
הוא ציפה שהחדר יהיה מושחר ושרוף מהשריפה שנוצרה כאשר הוא וחבריו נלחמו - ולבסוף הצילו - את מאלפוי, אך החדר היה מבריק כרגיל.
כאילו שום דבר לא קרה, כאילו רק לפני כמה דקות הם סיימו את אחד השיעורים בצ"ד.
אחרי כמה דקות הארי הבין מה קרה - החדר חידש את עצמו לפי רצונו של הארי: הארי היה צריך את אותו החדר בדיוק, לא שרוף או מעוות. החדר כמובן סיפק לו את הסחורה.
הוא ניגש לכיוון השולחן בו היו מונחים המלשינוסקופים ועליו היה מושען רעי האויבים.
"אפורביוס!" הוא הטיל ועשה תנועה סיבובית קטנה בשרביטו.
הלחש שהטיל הוא לחש חדש שנוצר על ידי הרמיוני ונועד לשיפור המכשירים.
לפתע, המלשינוסקופים החלו להסתובב במהירות והראי החל לסנוור. כשהמלשינוסקופים הספיקו להסתובב וכשהראי הפסיק לסנוור,
הוא פתאום ראה שהמלשינוסקופים נראו פחות שחוקים, וראי האויבים סגר את השברים שהיו בו.
המכשירים נראו כמו חדשים. הארי חייך בליבו על גאונותה של הרמיוני, שהמציאה לחש שימושי שכזה.
הארי אחז במלשינוסקופים ובראי האויבים והתכונן לצאת מחדר הנחיצות וללכת למפקדה החדשה של המסדר, אך פתאום הראי חזר לסנוור.
הפעם לכיוון אחד וספציפי, לא לכיוון כללי כמו שסינוור מקודם. הארי זז מעט הצידה, כדי שלא יתעוור וראה שחזרת האור של הראי מצביעה על מגירה כלשהי בארון שבחדר.
המלשינוסקופים נפלו מידיו של הארי והחלו להתגלגל לאותה מגירה. הארי התחיל להסתקרן.
הוא הלך למגירה, וניסה לפתוח אותה - אך המגירה הייתה נעולה עם מנעול שדרש מפתח.
לא משנה כמה הוא טילטל ודחף ומשך, המגירה לא נפתחה.
הוא ניסה את הלחש "אלוהומורה!" אך המגירה עדיין לא נפתחה.
לבסוף הוא ויתר והתכונן ללכת. הוא לקח שוב את המלשינוסקופים ואת הראי והתכונן לצאת - הפעם הם לא עשו בעיות.
אבל אז הוא שם לב למשהו באחד המלשינוסקופים. כולם היו רגילים אבל לאחד מהם הייתה צורה מעט משונה בקצה.
היא נראתה לו מוכרת אבל הוא לא הצליח להבין מאיפה. הוא ניסה לשכוח מזה והגיע לדלת של חדר הנחיצות, כשפתאום הוא נזכר: קצה המלשינוסקופ היה תואם בדיוק למנעול אותו ניסה לפתוח לפני כמה שניות.
הוא רץ עם המלשינוסקופ בידו, כאשר הסקרנות חוזרת ובוערת בו, לכיוון המגירה.
הוא הכניס את קצה המלשינוסקופ למנעול וטילטל מעט את המגירה. הוא חשב שהוא לא הצליח לפתוח והתאכזב לרגע, עד שפתאום הוא שמע "קליק" קטן והיא נפתחה.
הארי פתח את המגירה וראה בפנים מצנפת. אבל לא כמו כל המצנפות הרגילות. מצנפת מקומטת יותר ממצנפת המיון ושחוקה יותר מהמלשינוסקופים לפני שתיקן אותם.
היה רשום על קצה הבגד ברונים עתיקים סוג של מילה או משפט. הוא כמובן לא הצליח להבין מה רשום שם אבל עדיין לא וויתר, הודות לעוד לחש חדש (שגם אותו הרמיוני המציאה), שמתרגם שפות ורונים לאנגלית.
הארי ניסה את הלחש "לנגואמק!" והרונים השתנו לרגע למילים "מצנפת החשיבה" ואז חזרו לרונים העתיקים. הארי מלמל "המממ... מצנפת החשיבה..." בדיוק ברגע בו הוא אמר את צמד המילים "מצנפת החשיבה", המצנפת התעוררה לחיים והתחילה לדבר.
אז המממ כן, זה הפרק, אני יודע שקצת קצר ואפילו אולי קצת עלוב אבל זה כי אני חלוד ולא כתבתי פאנפיק כבר הרבה זמן אז אני מניח שאני אשתפר עם הכתיבה במשך הפאנפיק.
כמובן שאשמח לקבל תגובות על הפאנפיק ובעיקר תגובות בונות.
בגלל שאני באמת לא יודע עד כמה זה טוב ועד כמה זה יעניין אתכם, צריך לפחות שלוש תגובות מאנשים שונים בכדי שאמשיך את הפאנפיק.
|