חברים

"סיריוס, מה זה?!" ג'יימס שיחרר צעקה.

"תנחש." סיריוס מילמל ולא התיק את עינייו מספר הלחשים שלו.

"אתה- אתה לא נורמלי!" ג'יימס קם ממקומו.

"אני לא מאמין שרק עכשיו אתה שם לב לזה, קרניים." רמוס אמר.

"כן, הוא כבר התחיל עם זה בחופש הגדול", פיטר סיפר.

"אתה- אתה מעשן?!"זעק ג'יימס ופסע לעבר סיריוס בצעדיים איטיים.

"איזה גילוי." סיריוס שאף את העשן.

"אתה דפוק בראש או מה?! אתה יודע איזה מסוכן זה?!"

"אוך, אל תתחיל להטיף לי עכשיו."

"ועוד מוגלגית? סיגריה מוגלגים?!" ג'יימס נדהם.

"כן, ג'יימס, כן!" סיריוס התחיל להתעצבן.

זה היה רגע מוזר ולא מוכר בין השניים. ג'יימס תקע בסיריוס מבטים מסוכנים.

"כן? אתה מעשן?"

"בדיוק."

"הבנתי. עכשיו תן לי את זה."

"מה?!" יזדעק סיריוס.

"תן לי את זה. אל תתנהג בטיפשות."

רמוס ופיטר בהו בהם, מרותקים.

סיריוס נעמד.

"סליחה? אתה אומר שאני טיפש?" סיריוס שילב ידיים.

"אם אתה לא תביא לי את הדבר המקולל הזה, אז כן, זה בדיוק מה שאני אומר."

סיריוס פער עיניים.

"מה יש לך?" אמר בהפתעה.

"מה יש לי? מה יש לי?" ג'יימס חזר אחריו בכעס. "מה נסגר איתך? לאיזה רמה הגעת, מעשן?"

"מה רע בזה?"

"מה רע בזה?" ג'יימס אמר, ופתאום קרה משהו מוזר. "שאתה זורק את החיים שלך לזבל." והוא עזב את החדר בטריקת דלת.

כולם הביטו בדלת.

"מה עובר עליו?" סיריוס שאל את מה שאף אחד לא הביע בקול.

"אין לי מושג. " רמוס קם ממקומו. "אבל אני הולך לבדוק את זה.". הוא יצא מהחדר.

פיטר יצא אחריו. סיריוס התיישב על המיטה.

'מה זה היה?' הוא חשב לעצמו בזעם. 'בגלל סיגריה?'.

יש לי כבר פרק מוכן להוסיף אז תכתבו תגובות!

		הפרק הבא