ממשיכים הלאה...

הארי קם מהכורסא בציפייה לג'יני. כל האחים נכנסו דרך הדלת אחד אחרי השני. לבסוף, ג'יני נכנסה. היא הסתכלה סביבה וכשראתה את הארי מחייך אליה היא זינקה עליו בחיבוק ונישקה אותו. רון הסתכל על שניהם בעיניים צרות. הרמיוני שמה לב לכך, לקחה את זרועותיו של רון בידיה והסיחה את דעתו.

כל הילדים רצו לחבק אל הוריהם באושר וחיבקו אותם. טדי רץ אל ג'יני בחיוך כובש לבבות וזכה לחיבוק מוחץ צלעות.

מולי אנג'ילינה ופלר הכינו ארוחת ערב. הסעודה התקיימה בחצר בגלל שלא היה מקום לכולם במטבח. זה היה ערב זרוע כוכבים ונעים. הארי התיישב ליד רון והם התחילו לדבר על קווידיץ':

"אין שום סיכוי שפאדלמיר יונייטד יזכו!" אמר רון

"תראה את המחפש שלהם!! הוא ממש טוב. וחוץ מזה, אתה עדיין אוהד את התותחים במצ'אדלי?!?"

"מאז ומתמיד." רון אמר בדרמטיות מאולצת.

הארי נדנד את ראשו לשלילה ונאנח... לפתע, ראה זוג עיניים שחורות מסתכלות בו. הארי מצמץ, ואותם עיניים נעלמו. מולי הגישה את הארוחה וכולם התחילו לאכול. הארי ראה את ויקטואר צוחקת על טדי. כנראה מבדיחה, חשב לעצמו הארי. הוא ראה את ג'יני לידו של טדי מדברת עם הרמיוני  ואז שתיהן צוחקות. הארי נהנה לראות את ג'יני שמחה. הארי במיוחד שמח שהיא שוב איתו, שוב לצידו, שוב מוגנת.

"אתה רוצה גבינה, הארי?" שאל רון.

"אמממ מה?" שאל הארי, לא מסיר מבט מג'יני.

רון חבט בהארי ברגל כל כך חזק שהארי פלט צעקה קטנה.

"אתה רוצה גבינה?" שאל רון בעיניים רושפות ובהדגשת יתר.

"כן, כן" ענה הארי משפשף את רגלו. הוא ידע שרון עדיין לא התרגל לכך שהחבר הכי טוב שלו ואחותו הקטנה ביחד, אבל מישהו הוא צריך להתגבר והמכה הזאת כאבה באמת! ואז עלה במוחו של הארי רעיון שישכיח את העניין שלו ושל ג'יני. הוא שאל את רון באופטימיות ובלחש ככה שרק רון יישמע:" נו... מתי אתה מציע להרמיוני נישואים?" רון שבדיוק שתה מיץ דלעת ירק את המיץ ובאותו זמן נחנק ממנו. לקח לו עשר דקות לחזור לעשתונותיו. הארי היה מרוצה. הוא ידע שבקיץ האחרון הרמיוני ורון התקרבו מאוד. בהתחלה, זה היה לא נוח לשהות במחיצתם. זה היה כמו להפריע להם באמצע ולהיות תקוע בין שניהם אבל בסופו של דבר הם הפסיקו להתנהג ככה והארי מאוד שמח שכך קרה.

"אז טדי, מה אתה מתכוון לעשות מחר" שאל אותו הארי.

"אממממ אני יוצא להתאמן בקווידיץ' במטאטא הקטן שקנית לי בחג המולד ואז אולי אשחק עם ויקטואר ומולי הקטנה מחבואים."

"טוב אבל תיזהר"

"מה כבר יכול לקרות לי?" שאל טדי.

לאחר הסעודה כולם היו עייפים אך מרוצים. אחד אחד, הם קמו והלכו לישון.

הארי פיהק, התמתח וקם מכיסאו. הוא בא לקחת את טדי לישון אך עצר כאשר ראה אותו יושן על ברכיה של ג'יני והיא מלטפת את ראשו. הארי התקדם לאט לאט לעברם והתיישב לידה של ג'יני. היא הסתכלה אליו והוא אל תוך עיניה החומות. הייתה דממה. ואז, היא נישקה אותו. והוא שוב נסחף לאותה תחושה ממכרת...

"אהמ אהמ" רון כיחכח בגרונו.

"אם סיימתם להתנשק בפומבי, אז ג'יני, אמא קוראת לך לעזור לה עם הכלים." ג'יני התנתקה מהארי ונתנה לרון פרצוף כועס (שדרך אגב, היה נורא מפחיד, כי היו לה את אותן העיניים של גברת וויזלי) הארי לקח את טדי בידיו והעלה אותו לחדרו של רון. אחרי שהשכיב אותו שם. לאחר מכן, התלבש בפיג'מה שלו, התמוטט על המיטה ונרדם.

הארי נו, הארי אנחנו נאחר קום כבר!" אמרה הרמיוני.

"אני כבר קם" הדלת נטרקה והארי פיהק.

"בוקר טוב" חייך אליו רון והקצה השני של החדר.

"בוקר טוב" ענה הארי והתמתח.

לאחר מכן, יצא מהמיטה (בקושי) והתלבש. הוא ורון ירדו למטבח, שם הרמיוני כבר הכינה להם תה ועוגה. הם אכלו ויצאו מהמחילה.

"את נראית יפה היום הרמיוני" בירך אותה רון ונישק אותה. הארי משום מה התעניין בעץ שהיה רחוק מהם... לפתע,ראה את אותן עיניים שחורות מסתכלות אליו ונעלמות שוב. הארי התקדם לעבר הנקודה בה ראה את העיניים...

"טוב שנזוז" שאלה הרמיוני עם סומק קל על לחייה.

כולם החזיקו ידיים והתעתקו אל משרד הקסמים. יחסית לשעה המוקדמת, משרד הקסמים היה הומה אדם. שלושתם חצו את האולם הגדול של המזרקה אל עבר איש הביטחון.

"מנ'שמע הארי?" שאל סטן שנפייק.

"הכל מצויין ואיתך?"

"הכל טוב, אתה יודע- חיים."

לאחר שנכנסו למעליות, הרמיוני נפרדה לשלום מהארי ורון וירדה ראשונה. לאחר כמה קומות, רון והארי יצאו אל המסדרון, והלכו עד שראו דלת ועליה נעוץ שלט: 'מטה ההילאים'.

הם נכנסו למשרד הגדול; על הקירות היו תלויים תמונות של אסירים, כתבות גזורות מעיתונים וכרזות של קבוצות קווידיץ' שונות.

הארי התיישב על כיסאו והתחיל להתעסק בניירות שהיו מפוזרות על שולחנו הרחב. גם רון  התיישב והתחיל לכתוב ככל הנראה דוח עד ש...

"הארי מקרה חירום!"

"מה קרה?" שאל הארי את אוון, העוזר שלו.

 "חטפו מישהו, איזה ילד..."

"מה על מה אתה מדבר?"

"תקשיב," הארי שם לב שגם רון מקשיב אבל זה לא הפריע לו.

"בסביבות 9 בבוקר, ניל, המוכר יותר, כגזען שחושב שאנימגוסים- אזשי זאב- מוגלגים-מטמורפמאגוס הם זן נחוט של האנושות, חטף ילד קטן."

הארי קפץ מכיסאו. הוא ידע שטדי הוא חצי זאב אדם (כלומר שיש ירח מלא אישוניו גדלות והוא צריך בשר אבל הוא לא נהפך לאדם זאב מלא) וחצי מטמורפמאגוס כמו אביו ואימו... אולי הוא.... לא יכול להיות!

"איפה זה קרה?"

"את האמת?! לא רחוק מהבית של רון."

רון החוויר והסתכל  על הארי בעיניים פעורות.

הארי כמעט צעק על אוון, פוחד לדעת את התשובה:"איך קוראים לילד?"

"אממ" אוון דיפדף במהירות בדפיו.

"אההה הנה זה, קוראים לו טדי לופין."

וואיי---- מקווה שאהבתם!!! תפציצו בתגובות J

יומולדת שמח script!!!

הפרק הקודם		הפרק הבא