No matter what they say

בס''ד

נ''מ אוליביה

הגענו להוגוורטס... אהה! ןחדגשגשיכררמ'וןישםםבכ/קםןףק!!!!

סליחה... אני  ממש מתרגשת!!!!

כנראה  שהבעתי את זה גם  בקול כי... טוב, שאר היושבים בקרון הסתכלו עליי כאילו נפלתי מהירח...

אבל אז נער בעל שיער אדמוני ועור אדום באותה המידה פרץ לתא וצווח בהתרגשות מוגזמת (מי שמדברת..):''אהההההההה!!!!!!!!!! אני לא מ-א-מ-י-ן! הוגוורטססס!!!  כל חיי שיוועתי להגיע לכאן!  ביל וצ'ארלי תמיד היו אומרים ש..'' הוא הפסיק כשהבחין בנו מסתכלים עליו.

  הוא חייך חיוך מאולץ, אמר: ''נעים מאוד, פרסי וויזלי...'' הוא לי יד ללחיצה ואמרתי: ''אוליביה סמית'.'' 

הוא הושיט  יד אל אוליבר, ולבסוף, לחץ את ידו גם לפנלופה 'במורת רוח' לכאורה, אך אני ראיתי שהשניים הסמיקו.

רק אני ראיתי את זה?

''תלמידי שנה ראשונה לכאן! לא להתבייש, לכאן, תלמידי שנה ראשונה!'' צעק קול עבה וחזק במיוחד.

כאשר גילינו מאיפה הגיע הקול, עמד מולנו איש בגובה כמה מטרים, ולא, אני לא מגזימה. שיערו הכהה היה סבוך והוא תפס קיר שלם בתחנת הוגוורטס אקספרס.  

''היי, אני זה האגריד, ואתם פה צריכים לעלות על הסירות  האלה-'' הוא סימן בראשו אל צרור של סירות אליהן מחוברים פנסים הנמצאות במזח, המשקיף אל טירת הוגוורטס המרשימה.

שטנו בסירות וכל הדרך לא הפסקתי למלמל כמה אני מתרגשת לבוא ללמוד בבית הספר הזה! מדהים!

כאשר הגענו,  אישה בעלת מצנפת מחודדת ששמה, מתברר, היה הפרופסור מקגונגל. הפרופ' הסבירה לנו על המיון, אבל לא ממש הקשבתי. ידעתי הכול כבר. שתי האחיות הגדולות שלי כבר עברו את זה. יותר חשבתי על הקווידיץ'.

הפרופסור מקגונגל קראה לעוד ועוד תלמידים, ולבסוף, כשפרסי וויזלי, הילד שפגשנו בקרון, מוין לגריפינדור, ושפנלופה מויינה לרייבנקלו, מצנפת המיון קראה בשמי. 

היי, אני לא אסתיר שנלחצתי, ברגע שהפרופסור מקגונגל הניחה את  המצנפת על ראשי, התמלאתי תחושת חרדה. כל כך רציתי להתמיין ברייבנקלו, כמו אבא שלי  ופנלופה עד שלחשתי:''בבקשה לרייבנקלו, בבקשה לרייבנקלו...'' מצנפת המיון מלמלה:''כן... יש  פה הרבה יצירתיות... אבל.. יש כאן גם.. כן, אני רואה הרבה  נחישות... אומץ רב... תוכל להתאים בגריפינדור בהחלט...'' לחישותיי התגברו. המצנפת המשיכה: ''אממ... רייבנקלו...  הרבה חוכמה, בהחלט. הלמדנות מתבלטת אצלך... בסדר. תוכלי להתאים ב...''

''רייבנקלו!''  היא צעקה.

יש! התיישבתי בשולחן המריע של רייבנקלו וצפיתי באוליבר מתמיין ל... גריפינדור.

טוב, אין ספק שהתאכזבתי קצת. כנראה שנתחרה אחד בשנייה בקווידיץ'. אבל...  טוב, 

אוליבר ווד בהחלט היה אמיץ מאוד. 

 יישבתי ליד פנלופה. חשבתי על השיחה שלי,  שלה ושל אוליבר ברכבת. 

כן, אני חושבת שיש אכן ציפייה למשהו טוב.

המשך יבוא... 

הפרק הקודם		הפרק הבא