יש בי אהבה והיא תנצח!

הוא ישב שם, על האבן, לא נותן לאף דמעה לחמוק מעינו,

הוא חשב שם, על מקודם,לא נותן מחשבותיו לאיש, 

הוא נשבר שם, על האבן, לא מתאמץ עוד להסתיר את הדמעות,

ג'יני נפרדה מהארי, ובשבילו זו הייתה חתיכת מכה, כייון שאין עוד כמוה, מסיבה לא ברורה היא עזבה אותו,והוא ישב שם, על האבן,דימעותיו זורמות ללא מעצורים,

מה היא חושבת לעצמה? שהיא עזבה אותו?

את מקום האהבה בליבו של הארי כלפיי ג'יני התחלף בשנאה וכעס,

אומרים שאהבה ושינאה תמיד באים יחד, אבל הפעם הוא פשוט רצה לצעוק עד שכל הגרון יצא לו והוא לא יוכל לדבר לעולם,

הוא פשוט לא האמין,

ילדה שהיה בטוח שהכיר טוב, ונכון, תקעה לו סכין בגב?

ליד האבן שהוא ישב עליה היה מעיין קטן, דומה פחות או יותא לשלולית גדולה, אבל מקום יפיפה,

שהארי היה לוקח לשם את ג'יני כל הזמן, הארי נזכר בזה ושינאתו התחזקה, לפתע דימעה אחת שלו נזלה למעיין הקטן והמיים הפכו זהובים מול עיניו,

והוא ראה את עצמו במים, זועם, עיניו הירוקות מאורות בכעס, שיערו השחור מתנופף לידו כמו תחנת רוח, וג'יני מולו, מכווצת בפחד, מתחננת לרחמים, שעה שהוא מטיל את ה'אבדה קדברה'.

הוא ראה את עמו מובל בידי אנשיי משרד הקסמים לאזקבאן,

לפתע התמונה השתנתה, והוא ראה את עצמו מדבר עם ג'יני, מברר, ולבסוף היא מחבקת אותו, הוא ראה את עצמו לבוש בבגדי חתן ואת גיני בשמלת כלה מהממת מתנשקים מתחת לדבקון,

ואז ילד קטן וחמוד, וזהו, המיים חזרו לצבעם המקורי והארי הביט במים, נפעם,לא מאמין למראה עיניו, אבל הוא ידע, זה נכון, גם אם זה לא אמיתי,

אם הוא עכשיו יכעס על ג'יני, הוא עוד יהרוג אותה,(הוא התחלחל למחשבה הזאת) ואם הוא יסלח לה וינסה לגשר, הוא עוד יתחתן איתה ויהיה להם ילד,

הוא מחה את עיניו וקם מהאבן שישב עליה, מנער את בגידיו, כשפתאום שמע קול..

אוקיי, זה דיי קצר, אבל פליז תגיבו ורשמו כי כתבתי את זה על דף ממזמן ויש לי עוד 7 פרקים ארוכים שכתבתי (כבר גמרתי את זה..) אז פליז תגיבו!

		הפרק הבא