יומנו של ג'ורג' וויזלי

כל הזכויות שמורות לג'יי קיי רולינג. אין בכוונתי להשיג כסף מפרסום פאנפיק זה.


יומני היקר,
אני ג'ורג' וויזלי.
אני מקווה שהתחלתי נכון- מעולם לא היה לי יומן בעבר (גם לא לפרד), אז אני די חדש בזה.
קנו לי אותך לכבוד תחילת שנת הלימודים הראשונה שלי בהוגוורטס. אני קצת לחוץ, כי מחר אני אסע להוגוורטס באקספרס, אבל אני בטוח שפרד (הוא אחי התאום והוא אוהב מתיחות כמוני!) יתמוך בי כאשר יהיה מפוחד או עצוב. מעניין באיזה בית אני אהיה. כנראה גריפינדור- כל הוויזלים (המשפחה שלי, כלומר) הולכים לשם.
אף פעם לא נפרדתי מאימי ומאבי לזמן כל כך ארוך וזה קצת מפחיד, אבל גם כמה מאחים שלי - צ'רלי, ביל ופרסי הפוץ - לומדים בהוגוורטס, אז הם כנראה יעזרו לי להסתגל.
הם בבית גריפינדור, כמו שאמרתי קודם- כל המשפחה שלי בגריפינדור, אז אני מקווה שגם אני אהיה בגריפינדור. אחי האחר - רון - יתחיל גם הוא את הוגוורטס, רק עוד שנתיים, לא עכשיו. ג'יני - האחות היחידה במשפחה - תתחיל עוד שלוש שנים. ולמרות שכתבתי שאני קצת לחוץ קודם, אני גם כל כך מתרגש! האחים שלי סיפרו לי שהוגוורטס היא מקום נפלא. אני מקווה שהם צודקים...

אז עכשיו אני אספר לך קצת על עצמי: אני ג'ורג' וויזלי (כפי שכתבתי קודם) או פורג', ויש לי אח תאום שקוראים לו פרד או גרד. אנחנו מאוד אוהבים מתיחות ומעשי קונדס (במיוחד אם הם מעורבים בפרסי, רון או אמא שלנו) ואנחנו כמעט אף פעם לא נפרדים. זה יהיה ממש מוזר אם בסוף נגיע לבתים שונים ונראה אחד את השני פחות בגלל זה, אבל אני חושב שנעבור את זה.
החלום שלנו (שלי ושל פרד) הוא להקים חנות מתיחות ובדיחות בסמטת דיאגון ולעבוד שם עד סוף חיינו (או עד שנשתעמם, אבל אני לא חושב שזה יקרה מתישהו). יש לי שלושה אחים גדולים- ביל, צ'רלי ופרסי הפוץ. ביל הכי מגניב מהם. יש לי גם אח קטן שקוראים לו רון, ואחות קטנה בשם ג'יני.
לאמא שלי קוראים מולי ולאבא שלי קוראים ארתור, וכולנו ג'ינג'יים. זה כמו סימן ההיכר של המשפחה שלנו. אבא שלי עובד במשרד הקוסמים, בלשכה לשימוש לרעה בחפצי מוגלגים ואמא שלי לא עובדת, אבל היא הבשלנית הכי טובה בעולם. כל המשפחה שלנו הם קסומים, חוץ מבן דוד מדרגה שנייה שהוא סקיב אבל הוא לא נחשב כי אנחנו לא רואים אותו הרבה.

השיעור שאני הכי מצפה לו בהוגוורטס זה תעופה. אני כבר טס במשך הרבה זמן (מאז שאני בן שבע!), אבל זה מרגיש שונה, לעוף בחצר ולעוף במגרש קווידיץ' אמיתי שמיועד לזה. וגם יהיו כדורים אמיתיים ולא תפוחים! אמא חושבת שזה ביזבוז זמן לקנות קוואפלים וסניצ'ים ומרביצנים כי היא חושבת שנשתעמם מהם, למרות כמה אנחנו אומרים לה שזה לא יקרה. כשאני אהיה יותר גדול ואני אוכל להתקבל לקבוצת הקווידיץ' (עוד שנה, בשנה השנייה שלי. זה המון המון זמן אבל אני אחכה), אני אלך להיבחן כיוון שזה נשמע ממש מגניב - גם הטיסה על מטאטא עצמה וגם לשחק - גם אם זה לא משהו מקצועי.

אתמול הלכתי (עם המשפחה שלי כמובן) לסמטת דיאגון. המשפחה שלי קצת... ענייה, אז הספרים שלי הם יד שנייה (והגלימות הן הישנות של צ'ארלי), אבל אני בטוח שזה לא ישנה יותר מדי בהוגוורטס. ואם מישהו יצחק עלי בגלל זה אני אמתח אותו יחד עם פרד. גם לא תאמין מה ראיתי בחלון הראווה של חנות הקווידיץ'- היה שם את המטאטא החדש ביותר שיצא, הטוויגר 90! זה המטאטא הכי טוב נכון לעכשיו לפי העלון שבחנות.


ועכשיו אני צריך ללכת, אמא שלי קוראת לי.
אחזור אליך מאוחר יותר עם עדכונים נוספים.

ביי יומן!

---------

אשמח לתגובות!

		הפרק הבא