יוגב ישב בחדרו כשיערו דבוק לפניו,
בכיו היה חרישי, אך נשמע.
הוא לא האמין שזה קורה לו שוב.
העולם התהפך שנית.
עכשיו שהוא נהיה בן 18,
חשב שנהיה יותר בוגר.
עמיד בפני הסכנות,
ידלג מעל המכשולים הרבים שניצבים לו בדרך.
הוא שוב נגרר לתוך זה,
לאלכוהול.
והכל בגלל בן אדם שטני אחד.
לא בן אדם,
מפלצת.
זיו חברתו,
נפגע בפיגוע.
זיו,
גוססת לאיתה.
הוא לא ידע מה לעשות עם עצמו,
הוא חזר לשתות.
כשחשב שהוא חזק מספיק.
כנראה הוא לא.
הוא ישב שם ובכה,
שעות של עיניים דומעות.
הוא חייב להצליח.
הוא לא ייתן לזה להרוס את חייו,
מה שנותר לו זה רק להתגבר.
ולהאמין שהכל יהיה טוב.
הוא קם מהמיטה בהחלטיות.
זה לא יקרה שוב,
הוא התקדם,
הוא לא ייסוג עוד לאחור.
הוא יצליח!
|