גודריק גריפינדור

אחרי המלחמה, גודריק גריפינדור התפנה לתחביבו הישן, הכנת שרביטים.
רוב דיירי ליינסטרייה קנו מגודריק גריפינדור את שרביטיהם מפני שהם היו איכותיים ונדירים.
הוא החליט שאם הוא ישרוד את המלחמה הוא יצא לחיפוש אחרי עץ הנאודיפסיס, שסופרו עליו אגדות רבות, שכולן נגמרו במוות.
גודריק רצה לדעת למה, אז הוא יצא לחקור.

הבעיה היחידה הייתה ההגעה לשם. הוא שמע על התעתקות אבל אף פעם לא ניסה אותה כי לא היה לו בה צורך. תמיד כשדיברו איתו על התעתקות אמרו משהו אם שלושה כפים... מה זה היה ? חשב גודריק, מנסה להיזכר בשלושת הכפים.
כבל ? לא... כוננות, כוונה ו... כיוון !!! כן !!! עכשיו, מה הסדר של זה ?? כיוון, כוננות וכוונה. כן, זה הסדר.
הוא פנה לכיוון מזרח, כי ידע שזה בערך הכיוון, התרכז במילים ערבות ליינסטרייה והרגיש מוכן.
חמש שניות לאחר מכן לא הייתה באזור שום דמות, חוץ מכף יד שמאלית מדממת שלא מחוברת לשום דבר.

זעקה מחרידה התגלגלה בערבות ליינסטרייה. הוא גוזרר. גודריק התגלגל על האדמה מלאת האבנים, ועצם את עיניו בכוח. הכאב לא דעך. הוא החליט הלקום על רגליו, ועשה זאת במאמץ רב. הוא פקח את עיניו, ולמזלו הרב הוא מצא לצידו שיח אזוביון. הוא תלש בידו הקיימת מקבץ עלים והחל ממולל אותם בתוך כף ידו. הוא היה מומחה בשיקויים וידע שחסר לו רק דבר אחד בשביל שהשיקוי יעבוד: מים. הוא חיפש בכיסיו, בין העצים שביער החשוך, ורק אחרי שעה קלה עצר, והתייאש. הוא יישאר שם וימות מדימום, בעוד הוא לא יכול לעשות כלום. ואז ברגע מסתורי של שקט הוא שמע פכפוך מים ממעמקי היער. הוא קפץ ורץ לכיוון הקול. אחרי שתי דקות של ריצה מאומצת הוא הגיע למקור הקול: מפל מים עצום בגודלו, שמתנגש בקול רעם חזק בנהר צלול רגוע ועמוק. גודריק שטף את האזוביון במים, קיווה שזה יספיק ומרח את הממרח שיצר על גדם ידו. תוך מספר דקות ידו הצמיחה עור חדש וחסמה את הדימום. גודריק נשם לרווחה ונשכב על העשב הלח שליד האגם.

רק באותו רגע הוא נזכר איפה הוא. הגעתי לערבות המקוללות האלה !!! הוא חשב לעצמו, שמח וגאה על שהציל את עצמו והצליח להגיע לנקודה אליה רצה להגיע ניסיונו הראשון בהתעתקות.
הוא שכב ליד הנהר במשך עוד שעה, חושב על אירועי היום, ואז קלט שהלילה מתחיל לרדת, הוא חייב להכין לעצמו מחסה !
הוא קם על רגליו ושלף את שרביטו ממעיל המסע שלו.
"פרוטגו מקסימה" מלמל את הלחש שיגן עליו מהגשם במשך הלילה. וכך התחיל להטיל לחשי הגנה מפני מזג האוויר, חיות, פולשים ומרכיבים שונים שיכולים להפריע לו במנוחתו. הוא בחר להתמקם מתח למפל, מקום שקל לראות מתוכו, אבל לא לתוכו, ומקום מוגן מרוחות.

הפרק הקודם		הפרק הבא