צימר קאנון

נו ג'ו מעצבנת שחררי

וכל השאר יאו

זה פאנפיק מאוד גרוע מה תעשו איתו.

-זהירות, קיטשיות ברמה גבוהה-

"הרמיוני, יש משהו מוזר במסך!" קרא רון מהחדר.
הרמיוני, שהייתה במטבח, גילגלה עיניים.
"זה בסך הכל מחשב, כמה קשה זה כבר יכול להיות?" חשבה "יש לו מזל שאני אוהבת אותו." חייכה.
"מה רון?" היא שאלה, "תראה לי."
הוא סובב לעברה את המסך.
אה קיבלת מייל, בוא נראה ממי זה..." היא קראה את הכותרת בקול.
"קהילת הפאנדום סובב עולם," היא נעצה מבט תוהה במסך "ממי זה?"
"הרמיוני ג'ין גרינג'ר ורונלד ביילוס וויזלי," קרא רון "הנכם מוזמנים לצימר קאנון, ביום שלישי, ה31 ביולי."
הרמיוני הרימה גבה בחשד.
"כן, החשבנו את זה מתנה ליום ההולדת של הארי, גם הוא וג'יני יבואו." המשיך רון לקרוא, "אתם צריכים לדאוג רק לכרטיסי טיסה, חפצים אישיים, ואישור הגעה במייל. אנחנו נדאג לכל השאר" הוא סיים.
"אז הולכים?" שאל רון.
"כנראה שכן," אמרה הרמיוני, שבדקה את כל הפרטים באתר האינטרנט של הצימר. "זה נראה ממש מגניב."
"צריך להתקשר, לבדוק שלא עובדים עלינו..."
"נכון," הסכימה הרמיוני, "ואתה יודע מה עוד חשבתי? מעניין מי עוד יהיה שם."
💟💟💟
"בן!" צעקה מאל ממקומה בחדר של הצימר תוך כדי שהיא פותחת חלון לנוף של היער בחוץ.
"אני יוצא, אני יוצא!" הוא צעק בחזרה מהמקלחת.
מאל סידרה את הכריות על המיטה בחדר כשבן יצא מהמקלחת, לבוש בחלוק רחצה, בצבע ממש מפתיע- צהוב-כחול.
"ואו, איזו יפה את היום," אמר בן "במיוחד עם האיפור."
"אתה יותר," היא החזירה לו "בעיקר עם המגבת על הראש."
"אוי, תפסיקי להחמיא לי," אמר לה בן "אני עוד אחשוב שאכלת עוגיות שוקולד צ'יפס..."
מאל הסמיקה ומלמלה משהו שנשמע כמו "סליחה סליחה סליחה."
בן נשכב על המיטה והיא חרקה קלות. "אה, זה בסדר. סלחתי לך מזמן. באמת רק טוב יצא לנו מזה."
מאל התיישבה לידו ונשקה לו על הלחי. "בוא נזדרז," תוך כדי שהיא קמה לכיוון הדלת "שנספיק לארוחת ערב."
💟💟💟
"אז ככה," אמרתי "יש לי פה קופסה מלאה בכרטיסי שאלות, כל אחד בתורו מוציא קלף ושואל את כולם את השאלה, ומי שרוצה לענות יכול, שאלות מישהו?"
יחסית לחבורה שישבו מולי, שכללה שלושה זוגות משפחות מלוכה, שתי משפחות קוסמים וזוג שהבן הוא חצי פיה, הם יחסית זרמו עם משחקי חברה.
"הבנתי," אמר קונר "אפשר אני להתחיל?"
"בכיף," עניתי לו ומסרתי את הקופסה אליו.
הוא שלף קלף מהקופסה. "טוב, אז ספרו לנו על הדייט הראשון שלכם."
מהכיוון של רפונזל ופלין וגם מקסון לאמריקה נשמעו צחקוקים.
"טוב," אמר פלין ריידר "בפשטות, אשתי דפקה לי מחבת לראש."
מקסון צחקק שוב "גם אצלנו החוויה דומה. רק עם ברך, ועם, ובכן, מקום אחר בגוף."
ברי נעצה בן מבט של: אני- רוצה- לשמוע- עוד- על- הסיפור- הזה.
"אוקיי, עכשיו אני" אמרה ג'יני כשראשה על כתפו של הארי, "השאלה היא 'איך הכרתם'. אני יכולה לענות?"
"בטח, תרגישו חופשי לעשות את הסבב הזה איך שבא לכם" עניתי.
"אז הכרנו בגיל 10 שלי ו11 שלו, כשאני בת שביעית אחרי 6 בנים והוא, אולי הקוסם הכי מפורסם בעולם. בהתחלה יותר- הערצתי אותו מאהבתי, אבל אחרי זמן זה התפתח לקשר שיש לנו היום." אמרה ושלבה את אצבעות ידיה בשלו במחווה אוהבת.
"אני ואמריקה מכירים מהבחירה," שיתף מקסון. "זה קצת מסובך להסביר, אבל אמריקה הייתה אחת משלושים וחמש מתחרות בתחרות, ובכן, עלי. מה שאומר שאני, הייתי לפחות, בחור די מבוקש..." הוא עצר וחייך "אמריקה שלי, עשתה מלא דברים שהיו גורמים לי לקבל החלטה אחרת, אבל בסוף בחרתי בה, ואין לי שום חרטה על הבחירה הזאת עכשיו." סיים, והחליף מבט קצר עם אשתו, שישבה לשמאלו.
"עוד מישהו רוצה לספר?" שאלתי.
קונר שינה תנוחה בכיסא. "הסיפור שלנו לא רומנטי כמו של מקסון ואמריקה," הוא חייך "אנחנו מכירים המון שנים, כבר מהיסודי, כחברים לכיתה. ופשוט יום אחד היא פשוט אמרה שהיא חושבת שהיא מאוהבת בי." הוא הפסיק וברי המשיכה אותו בטבעיות.
"אז מסתבר שהוא גם מאוהב בי, עד עכשיו אגב. משם הדרך למדידת שמלות תחרה וחליפות והזמנות לאורחים ופרחים וסידורי שולחן הייתה קצרה." היא הניחה את ידה על הבטן ההריונית הקטנה שלה.
רפונזל סימנה לג'יני והיא זרקה את הקופסה אליה. זה נראה שהם נהנים, מגניב.
"אה," היא שלפה כרטיס "מה אתם אוהבים לעשות ביחד?"
"בעיקרון, הכל." אמרה מאל, "מלתכנן ישיבות מועצה, לארגן מסיבות, ועד להכין אוכל ביחד, כל זמן שהשף של הארמון נותן לנו לגעת במטבח..."
"אגב זה, איפה האוכל?" שאל רון, וזכה למבט זועף מג'יני והרמיוני בו זמנית.
"הוא אמור להגיע כל שנייה- אה, תודה." אמרתי כשראיתי את המלצרים פותחים את הדלת ומניחים את הכלים עם ארוחת הערב על השולחנות.
כל הזוגות קמו מהכיסאות ועברו לשבת ליד השולחנות העגולים, הערוכים לארבעה. באופן ממש לא מפתיע, הארי, ג'יני, רון והרמיוני ישבו ליד השולחן הסגול, מאל ובן לזוג משפחת דרייב ישבו ליד השולחן הכתום, ורפונזל ובעלה ישבו ליד קונר וברי, בשולחן הירוק.
"אמריקה, תראי." אמר מקסון בגיחוך "הביאו קינוחים."
אמריקה הסתובבה ופלטה קריאת התרגשות "יש פה מאפי-"
"תות!" השלימה מאל.
בן ומקסון הסתובבו אחד אל השני, שמים לב שבנות זוגם דומות נורא.
"איזה מזל שיש לנו זמן להיפגש, ולא רק לדבר בטלפון" אמרה הרמיוני שישבה בשולחן הסגול. ורון הימהם בהסכמה בפה מלא פשטידה. "איזה חדר אתם קיבלתם?" שאלה.
"חדר 7," ענה הארי ופנה אל ג'יני. "נראה לי שאני אלך לישון, הנסיעה הייתה נורא מעייפת."
"כן," הסכים שוב רון "מסע קדימה בזמן וטיסה של ארבע שעות, אבל היה מגניב."
התקרבתי לשולחן הסגול באנחת שעשוע, "קונר אמר לי לשאול אתכם, נו טוב, אם בא לכם להישאר פה, לדבר וזה."
"מסיבת פיג'מות כאילו?" שאלה ג'יני בעיניים בורקות "ברור שכן, שנים לא הייתי במסיבת פיג'מות!"
הארי הסתכל עלי, הלך על השינה המוקדמת שלו.
"מגניב!" עניתי, "אז תשע וחצי, נפתח פה מזרנים. לכו תלבשו פיג'מה."
💟💟💟
סקרתי את החדר המלא באנשים. בן עם פיג'מה, איך לא, עם כתרים על המכנסיים. ומאל בפיג'מה סגולה עם סמל זוג הדרקונים על הגב ומכנסיים
בהירים יותר.
את הארי וג'יני שניהם בטי- שירט מוגלגי, נוגסים בצפרדעי שוקולד וצוחקים. את אמריקה, יחפה ובכותונת לילה לבנה, משרטטת בלי לשים לב, קווים ישרים על הגב המתוח תמיד מתוך הרגל מלכותי של מקסון. לידו יושבים ברי, עם פיג'מת דיסני, וקונר שוכב על הברכיים שלה לבוש בפיג'מה צבעונית. רפונזל, באוברול תכלת, אוכלת חטיפים מתוך הצלחת הענקית שנמצאת על השטיח ביחד עם בעלה. ורון, מלטף את השיער של הרמיוני, שנרדמה בפיג'מה הוורודה שלה.
"איזה כיף יהיה בשבוע הבא," חשבתי "כשסופי ובעלה ושאר הזוגות מהפאנדומים יבואו. כיף, אבל כל כך מעייף."
ובמחשבות האלה, הלכתי לישון.