ויתור זכויות לג’יי קיי רולינג.
החברים החלו להיכנס לאולם הגדול.
על השולחן היחיד שהיה בחדר כעת, היו הרים של ממתקים, חטיפים קסומים, וקישוטים.
בקצה השני של האולם הייתה רחבת ריקודים עם מוזיקה שקטה.
ראשונים נכנסו הארי וג’יני, שעשו את המעשה הבוגר, ורצו לשולחן לקחת ראשונים מהממתקים.
הארי הספיק לאכול שש צפרדעי שוקולד(ולקבל את מינרווה מקגונקל, שני ניוט סלמנדרה, עוד אלבוס דמבלדור, הנשיאה פיקרי, ואף קלף עם תמונה שלו עצמו, שלא הזיזה את עיניה מהממתקים), לפני שנכנסו הבאים בתור: לבנדר ופארווטי.
לבנדר עזבה את ידה של פארווטי ורצה לממתקים, מיד כשנכנסה לונה, עם קובע ענקי בצורת סוכריית ברטי בוטס לראשה.
”שלום הארי!” אמרה בחביבות.
”היי לונה!” השיב הארי.
לאט לאט כל האורחים נכנסו, דראקו, דין, שיימוס, פדמה, נוויל וכל שאר.
הארי וג’יני ישבו ודיברו, בעוד נוויל פלרטט עם לונה, ופארווטי ולבנדר ישבו, ריכלו וציחקקו.
”טוב,” אמר הארי לג’יני. ”אני מנסה סוכריית ברטי בוטס.”
”לך על זה.” אמרה ג’יני וצחקקה.
הארי לקח סוכרייה אחת, הכניס אותה לפה, ו-
”אוי, לא,” אמר הארי והשתנק. ”פלפל שחור...”
”אז מה, לונה...” אמר נוויל והסמיק. ”תרצי לרקוד איתי?”
”בשמחה!” אמרה לונה.
עד מהרה התמלאה רחבת הריקודים בזוגות רוקדים, והארי וג’יני הצטרפו אליהם בשמחה.
בפעם השלישית שהארי דרך על ג’יני, היא אמרה לו:
”אוי, הארי תיזהר!” חייכה ונישקה אותו על הלחי.
כשהריקודים נגמרו, חזרו כולם לחדרי המועדון, בבטן מלאה ובהרגשה טובה.
טוב, כתבתי את הפאנפיק הזה כי רציתי לנסות לכתוב פלאף, אבל קצת השתלב לי ברומאנס...
|