כל האמת לגבי אוצרות המוות

ויתור זכויות וזה 

כל האמת לגבי אוצרות המוות
לונה לאבגוד

שלום לכם, קוראי הפקפקן, וברוכים הבאים לכתבה הראשונה שלי.
היום נדבר על נושא שהסעיר את עולם הקוסמים – אוצרות המוות – ונגלה מה באמת עומד מאחוריהם.
אנחנו מכירים את אוצרות המוות כשלושה חפצים שמלאך המוות נתן, כביכול, לשלושת האחים אנטיוכוס, קדמוס, ואיגנוטוס פברל, ועברו מקוסם לקוסם בדרכים עקובות מדם, אך האם זו האמת המלאה? חשבתם אי פעם שאולי מסתירים מכם משהו?
טוב, אני כן, ואני והצוות שלי יצאנו לחקור את העניין.
ביום שני, קמנו מוקדם והלכנו לעיירה מקסימה בשם נורת'המפטון, לבקתה קטנה בשולי העיר, שם גר מר אוגוסטוס ביין.
נכנסנו לבית שלו, שם הוא כבר חיכה, ישוב על ספת עור.
"הו, סוף סוף הגעתם," הוא רוטן. אנחנו מתיישבים לידו.
"מה נשמע, מר ביין?" אני שואלת בחביבות.
"נו, נו, שורדים..." הוא עונה במשיכת כתפיים. "בכל מקרה כולנו נמות ב-23 לפברואר, כשהפרונטולוגות ישתלטו על כדור הארץ."
"אתה צודק בהחלט," אני אומרת בכובד ראש. "ועכשיו לעניינו. אוצרות המוות."
הוא מרצין. "כל העניין של אוצרות המוות הוא קונספירציה!" הוא מכריז.
"רוצה לפרט?" אני לוחצת קצת.
"ייתכן ולא היינו עולים על זה לעולם אלמלא אותו יום גורלי בחיי, " הוא מפליג במחשבות. "נשלחתי לבקש משהו משר הקסמים - מדולפיט אקריבצוס בזמנו - אבל כשבאתי להיכנס, שמעתי מהמשרד קולות מוזרים. עמדתי בחוץ והאזנתי. אני לא זוכר את המילים המדויקות, אבל באופן כללי, היה זה חייזר מכוכב זוריגון 5, שדיבר עם שר הקסמים – שלאחר מכן התגלה כחייזר גם הוא - על נשקים חדשים שהם רוצים לפתח כדי להשתלט על כדור הארץ. הם קראו להם 'אוצרות המוות'. היו שלושה מהם- שמיכת ההירדמות, שגורמת לך, בשימוש ממושך, להירדם לנצח," הוא נושם נשימה עמוקה. "אבן הגלוב, שכשזורקים אותה על מישהו בכל הכוח, זה גורם לו לפצעים כואבים – ואפילו למוות במקרים ממש קיצוניים, ושרביט הקבוק, שכשבולעים אותו- נחנקים מיד." הוא עוצר את שטף דבריו ונותן לנו זמן לעכל.
"וואו. אז אתה בעצם אומר שאקריבצוס הוא חייזר, ואוצרות המוות נוצרו כדי להרוג את כל הקוסמים והמוגלגים, כדי שהעולם יעבור לשליטתם של החייזרים מזוריגון 5?" אני מוודאת. הוא מהנהן.
"למזלנו, מזימתם של החייזרים סוכלה לתמיד כשהארי פוטר מצא את כל אוצרות המוות, אבל... זה בהחלט היה קרוב." הוא אומר בקדרות.
"אתה חושב שניצלנו?" אני מתחקרת אותו. "החייזרים יעזבו אותנו בשקט?"
הוא מגחך. "הו, לא. רק עיכבנו את הקץ בכמה שנים. החייזרים מזוריגון 5 הם חזקים בהרבה, והטכנולוגיה שלהם מפותחת יותר. ניצחנו הפעם, אבצ עוד עשור, יובל, אולי אפילו מאה או שתיים, החייזרים מזוריגון 5 יביסו אותנו וישתלטו על כדור הארץ."
"אני מבינה." אני אומרת. "תודה על הריאיון, סיפקת לנו... הרבה חומר למחשבה."
אני והצוות שלי נפרדים ממנו ויוצאים מביתו.