סיפורה של נערה קצת שונה

תמיד אמרו לי שאני מיוחדת. שאני ילדת פלא. אולי בגלל שידעתי לדבר בגיל 4 חודשים או שאני מנגנת בפסנתר באופן מקצועי כבר מגיל 3 (כמו מוצרט) או בגלל שאני כבר בגיל 7 ידעתי לדבר 6 שפות שונות או בכלל בגלל שאני ניראת כמו מלאך קטן רק בלי כנפיים ושיש לי רישיון לעשות קסמים ולהתעתק מגיל 10. אבל יש סיבה שאף אחד לא יודע וכנראה, לעולם לא ידעו. אני נכדתו היחידה של אלבוס דמבלדור.
תמיד ההורים שלי אמרו לי שיש לי עיניים כחולות שממש מרגישים כאילו אני סורקת אנשים עם רנטגן. ממש כמו סבא שלי. תמיד אמרו לי שיש לי את החוכמה שלו. אבל, מעולם לא באמת דיברתי איתו. הוא תמיד בהוגוורסט. תמיד מול כוחות האופל, לא מסתכל לרגע כמעט על המשפחה שלו. על ביתו ונכדתו היחידות ואפילו על אחיו היחיד. זה בהתחלה העציב אותי אבל זה עבר עם הזמן.
הגיע הזמן שאספר לכם עוד אליי. אני רייצ'ל הנלסטון ואני השנה אלך להוגוורסט.
יש לי כמו שכבר סיפרתי עיניים כחולות ממש כמו של סבא שלי ושיער בלונדיני כמו של אמא שלי. בינתיים אני מחכה להגיע להוגוורסט ולפגוש עוד חברים חדשים.
יש מקרה שאני בחיים לא אשכח.
תאונת מחולל הזמן שקיבלתי מתנה לגיל 8.
באותו זמן חשבתי שזה סתם שעון חול וסובבתי אותו עד שכאבה לי היד. כשזה קרה הייתי אז בביקור קצר אצל סבא שלי בהוגוורסט. פתאום מצאתי את עצמי באותו מקום אבל עמד לידי ילד שהיה יפיפה עם השיער השחור והחלק שלו והעיניים שלו! איזה עיניים היו לו!  לא יכולתי להפסיק להביט בהם!
הוא הביט בי בהפתעה, והביט בי זמן ממושך מאוד עד שאני אמרתי "היי, תגיד, איפה אני בדיוק?"
"את בהוגוורסט." ענה לי בפשטות. אולי בגלל שכלי המהיר או בגלל תחושת בטן הבנתי שחזרתי בזמן ושמה שהחזיר אותי אחורה זה מחולל הזמן שחשבתי שהוא שעון חול.
"בת כמה את? את לא ניראת לי בת 11." שאל אותי.
"אתה צודק, אני בת 8 ובאתי מהעתיד" עניתי לו, מקווה שלא יחושב שאני משוגעת.
"באת עם מחולל זמן?" שאל והצביע על השעון שהיה תלוי על צווארי.
"כן. אתה ממש חכם אם אתה יודע שזה מחולל זמן." אמרתי לו בתמימות.
והילד הסמיק לגוון ורדרד שהתאים לו מאוד.
"קוראים לי טום, טום רידל" אמר לי בביטחון והושיט יד ללחיצה.
"לי קוראים רייצ'ל, רייצ'ל הנלסטון." אמרתי ולחצתי את ידו.
"את ממש יפה את יודעת." אמר לי בחולמניות.
"תודה." אמרתי והסמקתי כמו עגבנייה.
המשכנו לדבר ואני לא שמתי לב לזמן שעובר עד שפתאום אבי הופיע משומקום ולקח אותי איתו הביתה. כשהגענו הוא הטיף לי מוסר מפה ועד הודעה חדשה ואני נשארתי עם זיכרון על ילד יפה תואר ואהבה ראשונה.

תגיבו לי פליזזזזז!

זה פאנפיק ראשון שלי.

אם לא יהיו לי 6 תגובות אני לא אמשיך.

		הפרק הבא