נקוב בש של גיבור אחד שהיה שמח

אלים אדירים

זה קצר כמו ליאו ואלדס, אבל אתם תאלצו להתמודד

-------------------------------------------

זה היה רק עוד יום בהיר כששחור השיער ארב לבן זוגו הבלונדיני וחיכה שיצא מביתן אפולו.

"הי ויל!" שחור השיער קרא לכיוונו של הנער כשראה אותו "תנקוב בשם של גיבור אחד שהיה שמח".

ויל מסתכל עליו רגע בבלבול ואז הוא מזדקף בהתלהבות "קראת את הספר סוף סוף?".

"כן, אבל לא סיימתי אז בלי ספויילרים" ניקו עונה לא "ולא ענית, תנקוב בשם של גיבור אחד שהיה שמח".

"אני לא יכול" ויל עונה ואי אפשר לדעת אם הוא פשוט מצטט מהקטע או עונה בכנות.
מעטים הגיבורים שהיו שמחים.

"אני יודע!" ניקו קורא "הם אף פעם לא נותנים לך להיות מפורסם וגם שמח"

הוא עוצר לרגע "אני אגלה לך סוד" הוא אומר ומתקרב מעט לבן זוגו.

"תגלה לי"

"אני עומד להיות הראשון" ניקו מבטיח בקול נמוך ותופס בידו של ויל "תישבע"

"למה אני?" שואל ויל בשקט, למרות ששניהם עוקבים אחר הטקסט והוא יודע מה יבוא אחר כך.

"בגלל שאתה הסיבה" ניקו לוחש, והפנים שלו כל כך קרובות לפניו של ויל

"תישבע".

"אני נשבע" ויל עונה בלחש

"אני נשבע"

-------------------------------------------

סטיקס, עכשיו ניפצתי לעצמי את הלב!

למה אני מעתיקה קטעים משירו של אכילס

למההההההההה

אז, היי פיפול

זו סופי

מקווה שאהבתם

בבי:)