יום הולדת 11

ויתור זכויות לג'יי קיי רולינג.

"היום יום הולדת, היום יום הולדת, היום יום הולדת לאיתן!" שרו כולם. משפחתו שמחה וחגגה, אבל בעבורו זה לא היה יום שמח כלל וכלל. איך זה יכול להיות? זה אומר שהוא לא התקבל להוגוורטס. בגיל 11 הוא היה אמור לקבל את המכתב.

כולם אכלו מהעוגה, שרו, איחלו "מזל טוב! ו-"יום הולדת שמח!" ורק הוא העמיד פנים שהוא נהנה.

כשהיום הסתיים וכולם הלכו, הוא הלך לישון בידיעה שהוא כנראה לא התקבל להוגוורטס, שהוריו קוסמים והוא לא. שהוא... סקיב.

כשקם בבוקר, אמו הבחינה במצב רוחו הירוד. היא ניסתה לנחם אותו, אמרה לו שיכול להיות שהמכתב פשוט מתעכב בגלל דואר ישראל.

"על מי את עובדת?" ענה לה.

"אבל אני רצינית, מכתבים יכולים להתעכב בדואר."

"אבל הוא אמור להגיע עם ינשוף!"

"אז מה, גם דואר-ינשופים ישראל הוא איטי.

"אני לא מאמין לך. אני פשוט סקיב, וזהו. את מכשפה ואני איש רגיל."

"שלא תעז לקרוא לי מכשפה!"

"אבל את מכשפה..."

"כן, יש בזה משהו."

"כן..."

"טוב, כבר מאוחר, כדאי שתלך לישון."

"אבל איך זה הגיוני שביום שלם הספקתי רק לעשות איתך שיחה קצרה –"

לפתע נשמע דפיקה בדלת.

"מי זה?" שאלה אמו של איתן.

"השליח!" נשמעה קריאה.

"אה, איזה יופי, הפיצה הגיעה." היא הלכה ופתחה את הדלת. אבל השליח שעמד שם לא היה עם מגש פיצה – היה לו מכתב ביד.

בהתרגשות לקחה האם את המכתב מידו של השליח, אמרה, "תודה!" בנימוס. והניחה את המכתב על השולחן בסלון. על המעטפה הייתה כותרת מסולסלת: "ארנונה".