אז.. איפה להתחיל?
אה, כן, תודה למנהלי האתר שכל כך חמודים שבטוח יאשרו לי
דיבור הקסמה
דיבור הקסמה
כן, רולינג... קרדיט...
בטוחה שאת רוצה קרדיט על החרטא הזה?
כנ"ל ריק?
"פרסי." אמרה אנבת'. "אני אמרתי שלום לפודל. תגיד גם אתה שלום לפודל."
"גלדיולה מתוק או שגלדיולה מקסים?" אמר גרובר, חיוך גדול על פניו. "הוא יכול לזהות הילות של קסם.
חמוד!" "שלום, גלדיולה." אמר פרסי באילוץ. "בואו נזוז." השלישייה פנתה ללכת, וכשפנו, הפודל
הורוד החל לנבוח בפראות. הוא זינק מידיו של גרובר, והתחיל לרוץ. הודות לפרסות התיש שלו, גרובר
השיג את גלדיולה בקלות, מדלג לצידו. אנבת' גם הייתה אתלטית לא רעה בכלל. פרסי היה פחות בכושר,
בלשון המעטה. הוא מעד בערך טריליארד פעם, מספר שהעיניים הדיסלקטיות שלו מעולם לא ידעו אם קיים.
הכלב בלם מול שישיית נערים בגלימות. "אתם... חצויים?" שאלה אנבת'. "הארי..." לחשה ילדה בלונדינית
עם מבט חולמני. "יתכן שהם מוגלגים?" אחד הנערים הג'ינג'י נענע בראשו לשלילה. "אני לא חושב שמוגלגים
מסתובבים עם כלי נשק." "אבא יאהב את זה." צחקקה נערה ג'ינג'ית. גרובר התקדם. "אתה מסוגל ליצור שטף מים?"
"בטח." צעד ילד עם שיניים קדמיות בולטות. "נוויל, אתה בטוח ש-" פתח נער ממושקף עם צלקת בצורת ברק על מצחו.
הנער ששמו נוויל הרים מקל. "אבוסאמנטי!" כלום לא קרה, ופרסי התחיל לחשוב שמשהו לא בסדר בראש שלהם.
"נוויל." הנערה האחרונה, בעלת שיער פרוע וחום התקדמה. היא הרימה את המקל שלה. "אגואמנטי!" שטף מים
פרץ מקצה המקל. "איך-" פתח גרובר. "לא משנה. אני מניח שכירון ידע לענות על הכל." קטע את עצמו.
אנבת' השליכה לכיוון המים דרכמה, והיא נעלמה בהבזק קטן. תפילה חרישית נפלטה מבין שפתיה, ונער בלונדיני
עלה על האיריס-נט. "ג'ייסון." "אנבת'! מה קורה?" צהל. "אממ... תבוא לגבעת מארקורס, תביא את פייפר, ליאו,
ויל, ניקו, ריינה, כירון, את כל מי שתצליח להביא." מצחו של ג'ייסון התקמט. "למה?" אנבת' היססה. "יש לנו... אורחים."
|