משחק הצללים

נסיכת האופל עמדה והשקיפה על הממלכה. הזעם גאה בה.

היא גמרה. זהו. נמאס לה מכל זה.

"נסיכה? גרמבלין מחפש אותך" אחד המשרתים נכנס לחדר.

נסיכת האופל סובבה את פניה אל המשרת, מבטה מעורבב ברגשות של עייפות וסקרנות. "גרמבלין?" היא שאלה בשקט. "האם הוא זקוק לעזרתי, או שהוא מנסה שוב להתחמק מצרות?"

המשרת השפיל את מבטו. "הוא נראה מבולבל, נסיכה. אולי כדאי שתלכי לראות במה מדובר."

בלי הרבה ברירה, היא התרוממה ממקומה והחלה ללכת אל עבר חדרו של גרמבלין, תוהה אם זהו עוד אחד מהמשחקים שלו או משהו רציני יותר.

"גרמבלין." הנסיכה הביטה בו "מה הפעם? איזה טובה אתה צריך?"

גרמבלין השפיל את מבטו, מראהו מעורבב ברגשות של מבוכה וייאוש. "נסיכה," הוא החל, "הפעם זה באמת רציני. נתקלתי במשהו שלא יכולתי להתמודד איתו לבד."

"מה זה היה?" היא שאלה, מנסה לא להראות את חוסר הסבלנות שחשה בתוכה.

"יצור אפל, לא מהעולם שלנו," אמר גרמבלין בקול רועד. "הוא הופיע פתאום, והוא הרבה יותר חזק מכל מה שהכרנו עד כה. אני יודע שזה נשמע כמו התחלה של אגדה, אבל אני ראיתי אותו במו עיניי."

נסיכת האופל בחנה את גרמבלין בעיניים חדות. "אני אבדוק את זה," אמרה לבסוף. "אבל אם זה שוב אחד מהמשחקים שלך, גרמבלין, יהיה עליך לשלם על כך מחיר כבד."

גרמבלין הנהן בבהלה. "אני מבטיח שזה לא משחק, נסיכה."

נסיכת האופל השתהתה לרגע, משחזרת את זיכרונותיה על רוקווד – אויב ותיק ואכזרי שנעלם לפני שנים רבות. "רוקווד..." היא לחשה.

"אם הוא חזר, זה אומר שצרות כבדות מתקרבות," המשיכה, מביטה אל האופק. "הוא תמיד היה ערמומי וחזק. אנחנו חייבים להיות מוכנים לכל תרחיש."

גרמבלין ראה את הדאגה על פניה של הנסיכה. "מה את מתכוונת לעשות, נסיכה? איך נוכל להתמודד איתו הפעם?"

הנסיכה הישירה אליו מבט נחוש. "אנחנו נעקוב אחריו, נגלה את מטרותיו ונחתוך אותו בשורש. לא אתן לו לסכן את הממלכה שוב. והפעם, לא ניכשל."

לפתע גרמבלין השפיל את מבטו, כאילו מתקשה למצוא את המילים. "היצור האפל – רוקווד – הוא חזק יותר ממה שחשבתי. אני לא יכול להתמודד איתו יותר. אני חושש שלא אוכל להמשיך לעזור לך."

עצב קל עלה בפניה של הנסיכה. "גרמבלין, היית נאמן לי כל השנים הללו. אני מבינה את הקשיים, אבל אנחנו צריכים להילחם ביחד. אנחנו ננצח את רוקווד, גם אם זה ידרוש את כל הכוחות שלנו."

גרמבלין נשם עמוקות ונענע בראשו. "אעשה כל שביכולתי, נסיכה."

הנסיכה הניחה יד על כתפו של גרמבלין, מחזקת אותו. "נעמוד יחד מול האפלה. נביס את רוקווד ונחזיר את השלום לממלכה שלנו."

הנסיכה הרימה מבט וגרמלין הבין שעליו ללכת.

הנסיכה חייכה לעצמה, מרגישה את הכוח שבשליטה מלאה במצב. "הוא באמת חושב שאני זקוקה להצלה," היא חשבה בקול רם. "הדבר האירוני הוא שרוקווד כאן בדיוק כפי שתכננתי."

מוחה של הנסיכה לא חדל מלחשוב על התכנית שהיא טוותה בקפידה. היא הזמינה את רוקווד בדיוק במטרה ליצור הסחת דעת ולהביא את הממלכה לנקודת שבירה, כך שתוכל להשתלט עליה בצורה בלתי מעורערת.

"עכשיו הכול תלוי בביצוע מושלם," היא אמרה לעצמה, "ואני יודעת שאני מסוגלת לכך."

חיוכה המרושע של הנסיכה היה עדות לתחושת הניצחון שהרגישה. "רוקווד אפילו לא מבין כמה הוא הכניס את עצמו לרשת שלי," היא לחשה לעצמה.

בתוכה, היא ידעה שזה רק ההתחלה. כל מהלך שלה תוכנן בקפידה, וכל דמות על לוח השחמט שלה ידעה את תפקידה. עכשיו, עם רוקווד בממלכה, הגיע הזמן להוציא לפועל את התכנית הגדולה שלה ולהשיג את השליטה המוחלטת.

הנסיכה פרשה מפה גדולה על שולחן משובץ יהלומים, נוגעת בקווים ובנקודות שציינה בזהב ובדיוק רב. המפה התגלתה כמפורטת ומדויקת, וכל אזור ואזור בממלכה הובהר בה. המפה היא כמו כלי מלחמה בידיה, מסמנת מטרות ויעדים.

"עכשיו נראה מי ישלוט כאן," היא אמרה לעצמה בנחישות. "זה הזמן להוציא את התוכנית שלי לפועל ולהשתלט על כל חלק בממלכה."

האוויר היה מתוח, והנסיכה הרגישה את הלחץ בקרבנה, אולם היא ידעה שכדי להשיג את מטרתה, עליה להמשיך בדרכה. היא החלה לתכנן את הצעדים הבאים בזהירות, מכינה את הכוחות והאנשים המתאימים למשימות שהיא רואה כנחוצות.

		הפרק הבא