אהבה, מים ואש.

אהבה, מים ואש.

היא אהבה אותו, אך הוא לא אהב אותה.

היא בהתה בו.

בדממה עצורה.

היא חייכה אליו.

אפילו כשלא ראה.

היא קראה אליו.

אפילו כשלא שמע.

היא חשבה עליו.

אפילו כשלא ידע.

היא אהבה אותו, אך הוא לא אהב אותה.

הרמיוני זזה בכיסאה באי נוחות. זוהי השנה השנייה ברציפות שבה היא בוהה בדראקו מאלפוי, לא מודעת למעשיה. השנה הראשונה הייתה השנה השישית. השנה השנייה הייתה שנתיים לאחר מכן, כאשר השלימה את שנתה השביעית.

כך גם הוא.

לפעמים, בלי לשם לב למעשיו, הוא היה מסתובב לאחור כדי לפגוש במבטה. היא חייכה לעצמה, והתרכזה בדברים שנכתבו על הלוח.

היא אהבה אותו, אך הוא לא אהב אותה.

הוא אהב אותה, אך היא לא אהבה אותו.

אפילו כשלא ידעה.

הוא חשב עליה.

אפילו כשלא שמעה.

הוא קרא אליה.

אפילו כשלא ראתה.

הוא חייך אליה.

בדממה עצורה.

הוא בהה בה.

הוא אהב אותה, אך היא לא אהבה אותו.

דראקו מאלפוי הסתובב לאחור, בדיוק כדי לפגוש את מבטה החם. היא הייתה כמו אש בשבילו – קורנת, חמה, שורפת במגעה. בשבילה, הוא היה כמו מים – קר, אכזרי, מציף.

הוא לא הבין מה גורם לו לרצות להסתובב לאחור, לפגוש בעיניה החומות והחמות. הוא לא הבין מה גורם לליבו לדהור כשמבטיהם נפגשו, במיוחד לאור המקרים אשתקד.

הוא אהב אותה, אך היא לא אהבה אותו.

הוא אהב אותה, והיא אהבה אותו בחזרה.

מים ואש התאחדו, יצרו אדים של אושר ואהבה.

עכשיו היא ידעה,

כאשר הוא חשב עליה.

עכשיו הוא שמע,

כאשר היא קראה אליו.

עכשיו היא ראתה,

כאשר חייך אליה.

בדממה עצורה,

הם בהו זה בזה.

היא אהבה אותו, והוא אהב אותה בחזרה.

- - - - - 

מקווה שאהבתם!

גילסD: