בת הים

הארי פוטר התהלך לתומו במדשאות הוגוורטס המוריקות בקרבת האגם השחור. לפתע הרגיש משיכה קלה בידו, והוא נפל למים. הארי מיהר להוציא אצות זימיזים מכיסו, ולאחר שבלע, ראה שהוא נישא על ידי בת ים.
"לאן את לוקחת אותי?" שאל אותה.
"לארץ בני הים" ענתה לו, ולא פירטה.
"מה שמך?" שאל הארי.
"שמי ארמינה, אתה הארי פוטר, לא כך?" שאלה, וחיוך נפרש על פניה היפות.
"כן" ענה הארי. "אבל... השפעת אצת הזימיזים היא לשעה בלבד, לא אוכל לשרוד יותר מזה" אמר הארי בדאגה.
"אל דאגה, בארץ בני הים ניתן לך שיקוי שיהפוך אותך לבן ים; וכאשר תעלה ליבשה, יתחלף הזנב ברגליים" הסבירה לו ארמינה.
"לשם מה לקחת אותי?" שאל.
"יש משימה שאתה צריך לבצע" ענתה, ולא הוסיפה. את שאר הדרך עברו בשתיקה. הם חלפו על פני אלמוגים מרהיבי עין, מדוזות גדולות, ועוד יצורי ים אחרים. "הגענו" אמרה ארמינה, והחוותה בידה לעבר מקום מקסים: בתים עשויי צדפים, דוכני מזון ומשקה שעמדו על קרקעית הים, והכל היה מלא בבני ים עסוקים וממהרים.
"ברוך הבא" אמרה ארמינה, והובילה אותו לעבר בית שעליו היה שלט: מרפאה ושיקויים. הם נכנסו, וארמינה דפקה על דלת חומה וגבוהה. "יבוא" נשמע קול מבפנים, וארמינה פתחה את הדלת. בחדר ישב בן ים ליד דלפק.
"הבאתי אותו, אדוני, הוא צריך שיקוי 'סנפיר-רגליים', תוכל לתת לי אחד?" שאלה ארמינה.
"כמובן" אמר בן הים, והושיט להארי בקבוקון שיקוי קטן. "שתה" ציווה. הארי פתח את המכסה, ורוקן את הבקבוק בלגימה אחת. הוא הרגיש את רגליו מתעוותות, ותוך רגע, ראה זנב דג במקומן.
"זה... זה פנטסטי!" אמר, וחג במעגלים בחדר.
"אני שמחה" אמרה ארמינה.
"בוא, נסביר לך את משימתך" אמר בן הים.
"כן?" שאל הארי, והאזין בדריכות.
"ובכן, משימתך היא לצאת לחפוש אחר המלך, ניגרט שמו, שנעדר לפני יומיים" אמר בן הים.
"בסדר" אמר הארי, ויצא מהחדר בליווית ארמינה.
"אגור איתך עד שאצא?" שאל.
"כן" ענתה, וחייכה חיוך מתוק.

		הפרק הבא