אי שם

כותב: kineret17
הגולש כתב 11 פאנפיקים.

פרק מספר 1 - צפיות: 21214

(4.5) 18 דירגו

פרק:

דירוג הפאנפיק: R - פאנדום: אין - זאנר: רומאנס, פאנטזיה - שיפ: אליאנה /ריצ'ארד (בעיקר) - פורסם ב: 23.01.2011 - עודכן: 31.05.2011

המלץ!

ID : 1625

גופן: Verdana Arial Tahoma מרווח: + - גודל טקסט: + -

הפאנפיק ננטש

פרק 1: אליאנה

"אני אוהבת את המעשיות האלה, והם לא מטופשות." אמרה אליאנה בת השש עשרה והתיישבה אל שולחן ארוחת הבוקר.

כך התחיל כל בוקר. אוליביה הייתה נוזפת בבתה על ההתעסקות הממושכת במעשיות ואליאנה הייתה ממשיכה להתעסק בהן.

אליאנה היא בתם היחידה של טום ואוליביה רדפורד. משפחת רדפורד חיים בבית דו קומתי עתיק אותו ירש טום מסבתו הזקנה שמתה עוד לפני שנולדה אליאנה. בקומה התחתונה נמצאים המטבח, פינת האוכל והסלון. בקומה העליונה נמצאים חדרה של אליאנה, החדר של הוריה, חדר האמבטיה וחדר האורחים.
את קירות הבית ציפו טפטים ישנים ומתקלפים בצבע ירוק בהיר ועליו נתלו המוני תמונות המשפחה. מרבית התמונות היו של אליאנה מאז הייתה תינוקת ועד היום כשהיא כבר בת שש עשרה.

טום ירד מהקומה העליונה לבוש בחליפה שחורה, חולצה לבנה ועניבה אפורה.
"בוקר טוב, בנות רדפורד," אמר טום בחיוך. עיניו הירוקות ברקו באושר.

אליאנה קיבלה את עיניו הירוקות של אביה אך פרט לכך הייתה זהה לאמה. שיערה חום ארוך וגולש, פניה בהירות עגולות מעט, אפה קטן ועדין, עיניה יפות מחופות בריסים שחורים וארוכים, שפתיה אדומות עדינות. חיוכה חשף שתי שורות של שיניים לבנות וישרות. היא הייתה יפיפייה כמו אמה.

"בוקר טוב אבא," אמרה אליאנה וחייכה.
לא היה אדם שהיא אהבה יותר מאביה.
טום רדפורד, עורך דין פלילי במקצועו, עבד במשרד לעורכי דין במרכז העיר. אשתו, אוליביה, עבדה כצלמת מקצועית, מה שהסביר מדוע הבית שלהם היה הבית הכי מלא בתמונות בכל העיר.
"את רוצה שאקח אותך לבית הספר?" שאל טום בתקווה.
מאז שאליאנה הוציאה רישיון נהיגה וקיבלה מכונית כחולה מסוג וולוו מאביה כמתנה ליום הולדתה השש עשרה היא לא הייתה זקוקה להסעות לבית הספר.
"יש לי מכונית זוכר? אתה קנית לי אותה." אמרה אליאנה.
"ואני מתחיל להתחרט על זה," מלמל טום.
"אמרת משהו?" שאלה אליאנה בחשדנות.
"לא, כלום." הוא מיהר להגיד.
אליאנה ואוליביה פרצו בצחוק.
"ממש מצחיק." התלונן טום בזעף.
אליאנה נשקה על לחיו.
"אוהבת אותך." היא אמרה לו ואז נשקה על לחיה של אמה ויצאה מהבית.

אליאנה נסעה לבית הספר ונעצרה בדרכה על יד ביתו של חברה הטוב, אוליבר ג'ינקס.
"בוקר טוב אוליבר." אמרה אליאנה בזמן שהוא נחגר במושב שלצידה.
"מה נשמע אלי?" הוא שאל בחיבה.
אוליבר היה חברה הטוב מאז היו בגן הילדים.
אוליבר הוא נער בן גילה של אליאנה, גבוה ממנה רק במעט, בעל שיער זהוב ועיניי תכלת.

הם הגיעו אל החניה שמול שער בית הספר.
"מה יש לך עכשיו?" שאלה אליאנה.
"אנגלית ולך?" שאל אוליבר.
"ביולוגיה, אבל אני מבריזה," אמרה אליאנה. אוליבר נאנח.
"בסדר, אז נתראה יותר מאוחר." הוא אמר, נשק על לחיה והלך לכיתת האנגלית שלו.